Share:
Origin: North America
Characteristics: small-medium tree, deciduous
Canopy shape: round
Flowering: pink
Flowering season: spring
Fruit: flat pod
Adult height: 8–9 m
Adult diameter: 8–10 m
Growth rate: medium
Watering: minimal, requires auxiliary water when acclimatizing
Soil: all types except for saline
Geographic suitability: the entire country except for the Aravah
Climatic resistance: resistant to extreme conditions, sensitivity to salinity
Uses: solitary, group, street, boulevard
A small-medium deciduous tree that comes to us from North America. The significant hallmark of Cercis canadensis is of course its spectacular, bright pink blooms that appear in early spring. These are dense clusters of small pea-like flowers that appear on the branches and cover the entire tree with a unique, striking and impressive appearance. After flowering in spring, the leaves will bloom in reddish hues. Once adult, the tree has fresh, green foliage. The unblemished leaves of the tree are heart-shaped, typical of trees in the Cercis genus. In the summer, the tree is covered with small brown pods that overtake the appearance of the tree. Its leaves turn yellow before falling in autumn. The trunk tree is usually short, low split, grooved and dark red-brown.
Cercis canadensis is very similar to Cercis siliquastrum and even flowers simultaneously with it. How can you differentiate between the two cultivars then? Cercis canadensis grows faster and reaches a greater height than the local Cercis siliquastrum, and its flowering is usually lighter than that of Cercis siliquastrum, but not drastically. Furthermore, its structure is more upright than the local Cercis, and its foliage is greener and more vital throughout the year. Cercis canadensis is easier to design, and it will be a bit more handsome as a street tree, both due to the fact that it doesn’t grow offshoots like its local siblings. It requires relatively little water and will thrive even in relatively dry areas, although it will excel in cool and rainy areas.
Interestingly, Cercis canadensis is the official tree of the US state of Oklahoma.
In the same family: Cercis siliquastrum | Cercis siliquastrum ‘Alba’ | Cercis canadensis | Cercis canadensis pendula | Cercis canadensis ‘Forest Pansy’ | Cercis chinensis ‘Avondale’
We are a wholesale nursery. Retail clients are welcome by appointment with Joy – 054-8681199 | Offices 08-8573047
Orders via WhatsApp 054-8680188 | ilanursery@gmail.com
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.