
נעיד על עצמנו שאנו מוקירים את חשיבותם של עצים ועצי הרחוב בפרט, ומכירים בערכם הסנטימנטלי של אילנות ותיקים, החלוציים, בני עשרות בשנים. עצים עם נוכחות, עם ניחוח של היסטוריה, שהיכו כבר שורש עמוק, במובן הפיזי והמטאפורי. גם מעבר להיבט רגשי – אצל עצים רבים באות לידי ביטוי חלק מהאיכויות רק בבגרות, לאחר שנים של צמיחה והתבססות. אם זה המראה הבוגר, הנוף שמגיע למימדים מרשימים, מופעי פריחה מרהיבים וכדומה. לעומת זאת קשיי הסתגלות ותופעות שונות, שמאפיינות עצים צעירים וחולפות עם השנים, כבר לא קיימים.
מוזמנים לשתף:
על אף כל אלה, ואולי אפילו בשל אלה – דעתנו היא שאין להשאיר עץ רחוב בכל מחיר. לעיתים נכונה המסקנה שלא ניתן לממש את יתרונותיו של העץ ולהפיק ממנו את מלא הפוטנציאל הטמון בו. הגיעה העת לוותר, לא להתעקש, והחליפו.
עצים בוגרים (חלקם אפילו בני עשרות שנים) עם נוף מגורדם, לא מותאם גיל וחסר פרופורציות לגזע
למרבה הצער התופעה רחבה מאוד. עצי סיגלון, פלטופורום, מכנפים, סיסמים, אלביציות צהובות, מילות ירוקות עד וברכיכטונים. לכל אלו שלושה דברים במשותף. הראשון – הם כולם וותיקים בארץ. הם ‘מהעולים הוותיקים’ – הראשונים אחרי האיקליפטוסים והפיקוסים. עוד לפני שהיה ברשותנו מגוון רחב ונגיש של סוגי עצים אחרים זמינים במשתלות. ואכן מדובר בעצים נהדרים, חסונים ומפוארים, בעלי אופי וחשיבות בלתי מבוטלת. המשותף השני לכולם הוא כושר הצימוח המהיר. אולי המהיר מידיי… והמשותף השלישי והכי משמעותי, הוא שלא היה לנו שמץ של מושג איך להיטיב עם העצים בכדי שייטיבו עמנו בחזרה.
בדיעבד ניכר היה חוסר הבנה רבתי. כך, היעדר ההבנה היכן כדאי לשתול את העצים, גרם אי התאמה למרחב האורבני. שלטית מסופקת, אלביציה צהובה או ברכיכטון הסלעים – לא נועדו להיות עצי מדרכות, הם פשוט יותר מידיי גדולים. אי ידיעה כיצד לשתול – ערוגות שתילה ולא סיגמנטים מלאים במצאים שחונקים את העצים ומונעים את התפתחותם. אלפי סיגלונים ומילות נשארו קפואים במדרכות הערים בכדי להעיד על כך. ועיצוב – לא הייתה כל מודעות לנושא. הסיסם ההודי, אולי אחד העצים שהכי מזוהים עם התופעה הזאת, הינו עץ נהדר, עץ רחוב מפוספס, שהיום נמנעים מלהשתמש בו, בשל הניסיון הלא מוצלח. כמוהו גם המכנף הנאה. אילו רק היינו יודעים ומודעים לטיפול נכון, היינו זוכים לראות היום שדרות בוגרות ומרשימות של עצים אלו ברחובות הערים בארץ, וכבודם לא היה מושמץ ונרמס.
היום אנו רואים דוגמאות רבות של גיזום יתר בכל אותם עצים וותיקים. הם צומחים מהר, מהר יותר ממה שאנחנו יכולים להתמודד. אלו הם הסיגלון, המכנף, המילה או הסיסם. חוסר מודעות בעיצוב וגיזום נכון מראשית ימיהם כעצי רחוב הביאו אותנו היום לברירת המחדל העצובה, אנו ‘מכסחים’ את העצים מפאת חוסר האונים.
למעשה, הביטוי לגיזום כזה בז’רגון המקצועי הוא גירדום. הכוונה היא לחיתוך וגיזום מסיבי של שלד העץ, המבטל ענפים רבים, מקצר את הנשארים באופן מוקצן, ומייצר צורת נוף קטנה בהרבה מהמראה הטבעי של העץ. כאשר בוצעה פעולת הגרדום, זהו למעשה גזר דין מוות עבור העץ, אורך חייו מתקצר משמעותית (במידה והצליח להתאושש מן הגיזום הקיצוני), פוטנציאל חדירת מזיקים וריקבונות נוסק משמעותית. פעולות לשחזור נוף העץ או בנייתו מחדש הן כמעט בלתי אפשריות, ובעצם לא מצדיקות את ההשקעה הנדרשת של טיפול צמוד, מקצועי ואינטנסיבי לאורך שנים רבות.
הסיבה העיקרית לפעולות הגירדום בעצי הרחוב הוותיקים האלו היא ההתמודדות הבלתי פוסקת לאורך השנים עם שברי ענפים גדולים וכבדים, צמיחה לא אסטטית של ענפים הגדלים באופן אקראי ובחוסר סימטריה.
תופעות אלה, בנוסף לגזע מעוות ומוזר וחוסר אחידות במראה הפרטים השונים בשדרות, הינם עדויות לכך שטעינו בדרך. כל אלו הם תוצאה של העדר טיפול ועיצוב לאורך השנים. לעיתים פשוט לא היתה כבר ברירה, אלא להתפשר על עץ בוגר במראה סטאטי, קומפקטי, מלאכותי, שונה בעליל מצורתו הטבעית, ועל כן נטול תכונות רבות וחשובות של עץ רחוב.
אז במצב עניינים זה יהיו שיאמרו: בסדר, הגיעה השעה לשפר. נגזום, נתקן, נתמוך ונשקה, ותוך מספר שנים נחזיר עטרה ליושנה. בפועל זה לא מצליח, כי, כאמור, זה לא מעשי. הרי מובן שעץ עקום לא יתיישר. הנסיונות למנוע שברים וצמיחה לא אסטטית, בעץ שבבסיסו לא מעוצב נכון, גובים מחיר. הגרדום מביא לפריצתם של עשרות ענפים ממקומות הגרדום ומייצר מעגל של צורך חוזר בפעולות אינטנסיביות ומורכבות של דילול, וסילוק הענפים הלא רצויים.
נסיונות השתלטות ובקרה על מזיקים וריקבונות שיבואו כתוצאה מהגרדום, גם הם רוטיניים ומתעצמים. עד כדי איבוד שליטה, כאשר מדובר בעצי רחוב ובתופעה כל כך רחבה. בפועל במקרים כאלו התחלואות והתופעות השליליות רק יחריפו, השונות במראה תמשך וענפים ימשיכו להישבר. ופתרון הפשרה בשטח – ממשיכים לגרדם… שדרות בוגרות, עתירות ירק, מפרגנות בצל רחב ומראה דמוי מנהרות, אלו הן אפשרויות לא ממומשות, בגדר משאלת לב בלבד.
השנים הקריטיות לעיצוב נכון, הן כשהעץ צעיר מאוד. זהו חלון ההזדמנות למנוע צמיחה מהירה מידי וחסרת בקרה, לאזן את השלד, לגזום באופן שיוצר זוויות ענפים מיטביות לשם חוזק, ולמעשה לעצב את העץ כך שימשיך לצמוח כל המשך חייו באופן שהבסיס השלדי כבר אופטימלי ונותר רק לתחזק מצב זה.
מאידך, עץ שצמח ללא בקרה, באופן מהיר מידי וללא כל התערבות עיצובית (בעיקר במרחב הצר והמגביל של המדרכות והרחובות), עלול להיות חלש יותר. ללא התערבות מקצועית, גדלים הענפים בלי סדר ושיטה. זה עשוי להתבטא בשלד לא מאוזן ובעיה באיזון משקלים, ו/או ריבוי ענפים סמוכים אחד לשני על שלד העץ המרכזי, ו/או זוויות חדות מידיי של ענפים. כל אלה יוצרים חולשה ופוטנציאל שבירה גבוה.
על אחת כמה וכמה כאשר עצים רבים הגיעו כבר פגומים לשטח (ראה מאמר – עצים ברחובות הערים – מודעות וטיפול נכון).
מובן שהעצים הוותיקים עברו כבר מזמן את נקודת האל-חזור. לא ניתן לתקן את המצב. הבסיס לא מאוזן ולא בנוי נכון, ולא ניתן יותר להשיג את הפוטנציאל התיאורטי שאמור להיות לאותו פרט. וכך ממשיכה לה מדיניות הגירדום. הענפים נשברים או עלולים להשבר. אז כמטאפורה – מדביקים טלאי. ובשנה שאחרי – חוזר חלילה, ויש לנו כבר טלאי על טלאי. וכך הלאה.
גיזום לקוי, עיצוב לא נכון ושלד לא מאוזן
המצב המתקבל הוא אבסורדי. לאורך שנים ארוכות מושקע הון בתחזוקת עצים. בהערכה גסה, בשדרות רבות הושקעו כבר עשרות אלפי שקלים בטיפול בכל עץ (בפרט יחיד, כן?!) וכל זאת כדי להשיג תוצאה של עצים שלא מציגים אף תכונה של עצי רחוב. אז עם כל הכבוד לנוסטלגיה, אנחנו תמהים, למה בעצם להמשיך לתחזק את אותם עצים? למה לא להחליפם בחדשים?
התחושה היא שנכנסנו לרוטינה חסרת הגיון של טיפול החוזר שוב ושוב, בדבר שאינו מתאים בכלל לצרכים. כמו טיפול מתמיד במשככי כאבים, במקום לטפל אחת ולתמיד טיפול שורש. או במקרה שלנו – עקירת שורש. ושתילה של עץ חדש. ראוי, מעוצב, עם כל התכונות הרצויות.
אגב בכל חישוב שנעשה, עקירת העץ הבוגר, פינוי העץ והגדם, פיתוח מחדש של תשתיות הרחוב ולבסוף שתילת עץ צעיר איכותי ורענן, תהייה זולה משמעותית ותחסוך, מכל פרספקטיבה דרכה נבחר לבחון את הנושא. הכדאיות ברורה ועדיפה מכל גיזום חוזר ונשנה של שדרות העצים הפגומות עליהן אנו מדברים.
אם מי מידידינו בעלי האידיאולוגיות הירוקות, חובבי הטבע והאילנות, כועס על הגישה שלנו, הקוראת לעקירת הרבה מאוד עצים, חשוב שיבין: אנחנו חיים את עולם השתלנות והחקלאות כבר שלושה דורות. לא סתם עוסקים בזה. אלא חיים את זה! ומפרספקטיבה זו אנו זועקים את הטענה שהגיע הזמן לשנות. זו אינה פגיעה בריאות הירוקות של הערים. נהפוך הוא, זוהי קריאה לתקן, לשפר ולהעצים אותן.
ניקח את הסיסם ההודי כמעין ‘סטאדי-קייס’. עץ וותיק בישראל, חסכוני במים, עמיד בפני מחלות ומזיקים, מתאים לטווח רחב של טמפרטורות, יכול גם למופעי קרה ושרב. גדל בכל סוגי הקרקע, מהבודדים ‘שלא מתפנקים’ גם באדמות חוליות, מלוחות וגיריות. בזכות היותו סתגלן, נעשה בסיסם ההודי שימוש נרחב, כבר מימי ראשית ההתיישבות, במשך שנים רבות.
אולם עם הזמן רבו התופעות של שבירת ענפים או התייבשותם, עצים רבים איבדו את המראה החיוני ונראו עלובים למדי, עד כדי התנוונות ותמותה. התופעה הרתיעה והפחיתה משמעותית את המשך השימוש בו, והעץ שהיה בעבר סמל לעוצמה, לחיות והתחדשות, הפך תדמיתית לעץ בעייתי ולא מומלץ.
על הרקע של הפסקת השימוש בסיסם ההודי כעץ רחוב, החלו להתבלט פרטים יפים ומוצלחים מאוד בגינות פרטיות, ואף פה ושם מבין הותיקים במרחב הציבורי. מסתבר שהמשותף לפרטים מוצלחים אלה היה אופן הטיפול. אלה שעוצבו בשיטתיות ובאופן מבוקר, כבר משנותיהם הראשונות, לא נטו להשבר כמו האחרים. גיזום שיצר שלד מאוזן ומנע זוויות ענפים חדות, יצר את העיצוב הנכון. השקיה מסודרת, גם אם לא רבה, מנעה תופעות של התייבשות. נמצא שעבודות התשתית העירוניות פגעו בשורשים של רבים מהעצים, מה שגרם לדעיכתם. כן נמצא שפגיעות בשורשים של הסיסם חוללו תופעות של ספיחים והצמחה של חזירים, אשר צמחו ללא בקרה לעצים בפני עצמם. הבנת התופעה הובילה לטיפול נכון שמנע אותה.
עתה ברור לנו שבטיפול מיטבי, מתחילת הדרך, ניתן להגיע לתוצר מצוין בעל תכונות אידיאליות עבור עץ רחוב! הנה לנו לקח גורף בעניין הזה. ולקח נוסף – אלה שלא טופלו נכון, במרחב האורבני, לעולם, כאמור, לא יבצעו תפקידם. ובכל היבט – כלכלי ופונקציונאלי – משתלם להחליפם בעצים חדשים. אנחנו כמובן לא מזלזלים בנוסטלגיה ובערך של עץ בא בימים. ומנקודת ראות זו, אנו ממליצים ליצור נקודת ייחוס חדשה וטובה. בחזונינו, בבוא היום תתפארנה חוצות הערים בעצים יפיפיים, עם נוכחות מדהימה ועם ערך סנטימנטלי רב ועתיק יומין.
המשתלה מוכרת בסיטונאות וללקוחות פרטיים, בתיאום מראש- 054-8680199 | משרד 08-8573047 | משרד- הזמנות בוואטסאפ 054-8680188 | ilanursery@gmail.com | החריש 37, נווה מבטח
© כל הזכויות שמורות לאילן משתלות בע”מ. אין להעתיק או לשכפל פריטים מתוכן הדף ללא אישור
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.