אלונים הם הקלאסיקה של עצי הנוי. הם שם נרדף ליוקרה, חוסן, עמידות ואורך חיים. עצים יפיפיים, בעלי גזע פיסולי ועלווה מעניינת, עמידים בפני מזיקים ומחלות, הם רק משתבחים עם השנים, ומאריכים חיים מאוד. לא בכדי הם נחשבים מלכי היער והחורש.
מוזמנים לשתף:
משפחת האלונים היא גדולה, ענפה ונפוצה בחלקים נרחבים בעולם, ייתכן וזו משפחת העצים הכי גדולה שקיימת, והם נפוצים כמעט בכל העולם. סוגי האלון מגוונים ביותר: ישנם אלונים המתאימים לאקלימים חמים יותר ויש זנים רבים שמעדיפים אקלימים ממוזגים יותר. הם יכולים לגדול בקרקעות שונות, וביניהם ישנם אפילו כאלה שיכולים לסבול רסס ים ולגדול בקרבת הים. הם נבדלים זה מזה גם בצורת הנוף שלהם, וביניהם ישנם בעולם זנים מעניינים של אלונים צריפיים, בכותיים, ננסיים, בעלי צורה וצבעי עלווה מגוונים, שלכות, גזעים פיסוליים, ירוקי עד ונשירים, ועוד. בכל הנוגע לאלונים היד עוד נטויה ומפתחים זני מכלוא כל הזמן בכל רחבי העולם ורובם עקרים, מה שנותן יתרון בגינון הציבורי.
בארץ גדלים בר כחמישה זני אלונים: אלון התבור, אלון מצוי, אלון התולע וכן אלון החרמון ואלון שסוע הצפוניים הגדלים ברמת הגולן.
אנחנו במשתלה חשים שלמרות כל היוקרה, הקדושה וההערכה שאנשי המקצוע חולקים לאלון, לא נוטעים ממנו מספיק ונמנעים משתילתו שלא בצדק, בשדרות בפרט ובגינון ציבורי בכלל.
לעצי האלון יתרונות משמעותיים רבים, והראשון שנמנה ביניהם, הוא ערך הנוי, שהוא משמעותי ורלוונטי ביותר לגינון ציבורי. מראה האלונים תמיד מרשים עם העלווה המיוחדת שלהם (המגוונת בין סוגי האלונים השונים), וגזע העץ תמיד יהיה מעניין ופיסולי. ניתן לגדל ולעצב אותם בקלות יחסית ובצורה מגוונת למדי. לאחר ההתבססות שלהם כעצים בוגרים, הם יהיו חסכוניים מאוד בהשקיה ולמעשה יהיו עצמאיים במציאת מקורות המים להזנתם. למרות התדמית שלהם כעצים בעלי קצב גידול איטי מאוד, זה נכון רק לגבי גדילתם בר בטבע. זנים שונים של אלון יפגינו קצב גידול מהיר עד מהיר ביותר עם משטר השקיה בשנים הראשונות. השקעה ראשונית זו תשתלם מאוד לאורך השנים. מבלי לפגוע במקומם החשוב של עצי הרחוב הפורחים, האלונים יציגו מופע מרשים לאורך כל השנה או מרביתה, וערכם כעצי נוי הוא לא פחוֹּת כלל, למרות שפריחתם אינה משמעותית.
עצת האלונים חזקה במיוחד. רקמות החיבור חזקות ועמידות, כך שלמרות נוף העץ הרחב, הם עמידים ברוחות חזקות ואינם נשברים בקלות. הם חלק חשוב במרקם האקולוגי המקומי בזכות תרומת הבלוטים להזנת חיות הבר. עצי האלון עמידים מאוד בשריפות, הן מבחינת ההתלקחות, שהינה איטית באופן יחסי, אך גם מבחינת ההתאוששות, ועדיפים לשתילה במרחבים הסמוכים למקומות יישוב מבחינת בטיחות האש לעומת עצים מחטניים. האלונים הארצישראלים נוחים לגידול, וישגשגו אף באדמות חוליות ומלוחות.
אנקדוטה מעניינת- לפני ההתיישבות האינטנסיבית בארץ ישראל לפני כמעט 400 שנה, שגשג בארץ יער אלונים עבות שהשתרע מסוריה ולבנון ועד לאיזור השרון של ימינו. יער זה היה כל כך עבות, עד שהזכיר לנוסעים האירופאים את היערות המצויים באנגליה. סביב מלחמת העולם הראשונה, נכרתו חלקים נרחבים של יערות אלה על ידי העות’מאנים לשם ייצור פחם וסלילה מסילות רכבת. נשארו מהם שרידים בודדים ממש, בעיקר סביב מקומות קדושים וקברים עתיקים, ועוד כמה בודדים המפוזרים באיזור השרון, צפון השרון והגליל.
אחרי שמנינו את יתרונותיהם הרבים של האלונים, חשוב להזכיר גם את הדגשים שיש להתייחס אליהם כאשר שותלים אלונים במרחב הציבורי ובשדרות בפרט. ראשית, יש להתייחס לעיצוב האלונים עם גזע מוביל כמו שאנחנו מקפידים מאוד לעשות במשתלה, וזאת על מנת שהנוף שלהם יהיה גבוה יחסית ויתאים מבחינת הצורה שלו לצרכים של המרחב הציבורי בו הם יישתלו. ובכלל, עיצוב כזה ישרת את עצי האלון בהמשך חייהם מבחינת נוף מאוזן. כן, יש אלונים, כמו האלון האנגלי (ארוך עוקצים), שמגלים רגישות רבה לאמברוזיה בארץ. בנוסף, יש לתת את הדעת על הבלוטים שנושרים על הקרקע ועלולים להוות אתגר. אנו חושבים שאפשר להתגבר על האתגר הזה באמצעות היערכות מתאימה בעונה בה הבלוטים נושרים. דבר זה אפשרי וישים, ונעשה מזה עשרות שנים באיזורים שונים בעולם. יש לציין בהקשר זה שקיימים זני מכלוא שאינם חונטים בלוטים כלל. אנחנו מציעים לשקול גם שתילה של אלונים בצדי דרכים, אותן יפארו ללא ספק.
בארצות הברית ואירופה ניתן לראות ערים רבות המתפארות באלונים כעצי רחוב ושדרה. מדוע, אם כן, איננו רואים כמעט אלונים ברחובות ערי ארצנו? זאת למרות עמידותם ויופים, האווירה הארצישראלית המקומית שהם משרים והעובדה כי יאריכו שנים? אנחנו במשתלה חושבים שהבחירה לא לשתול אלונים ברחובות הינה מוטעית.
ניקח למשל את אלון התבור. אלון התבור הוא האלון הארצישראלי הקלאסי. הוא נחשב לאחד האלונים הכי עתיקים בעולם, ול’מלך של האלונים’. יש לאלון התבור תכונות המבטיחות חוסן, חוזק ועמידות. הוא נשיר וצימוחו בינוני, מה שמאפשר לו להתפתח באופן מיטבי, ולהאריך שנים. ניתן יהיה לשפר את קצב הצימוח עם השקיית עזר. העץ ‘מוצק’ – בעל נוף עגול ורחב. תקופת השלכת שלו קצרה: היא מתחילה מאוחר למדי בתוך החורף, והוא חוזר ללבלב בתחילת האביב. עץ בוגר בשלכת הוא מרשים בזכות מראה פיסולי של הענפים העבותים והגזע בעל הקליפה המחורצת. למרות בלוטיו הגדולים, שעלולים להפריע ברחוב, בלוטיו אינם עסיסיים ומראהו הפיסולי בעל ערך נוי משמעותי. השדרה הראשית במכון ויצמן מהווה דוגמא מיטבית ומפוארת של שימוש בעץ מרשים זה בתחום הנוי הציבורי.
גם שאר האלונים הארצישראלים יתאימו לשתילה בגינון הציבורי, כמו האלון המצוי, שהוא ירוק עד ובבגרותו הוא עץ מרשים בצורה יוצאת דופן. גם אלון תולע, האלון החזק והגדול ביותר מבין האלונים הארצישראלים יפאר את שדרות הרחובות. אלון שסוע נפוץ מאוד בערי אירופה בעץ רחוב אך בארץ אינו פופולרי בשימוש זה וחבל. אנו ממליצים עליו בעיקר לאיזור ההר בשל העובדה שהוא נוטה לסבול מקימחון, כתוצאה מלחות גבוהה.
גם אלון החרמון יתאים לשתילה כעץ רחוב. מדובר בעץ זקוף, שיגיע בבגרותו לגובה של 15 מ’ לפחות. גזע העץ מחורץ בצורה מעניינת. לבלוב העלים אדמדם מעט. העלים קטנים יחסים ומשוננים, ויוצרים מופע עלווה מעניין בצבע ירוק כהה. השלכת בסתיו מרשימה בצבע צהוב. אלון החרמון הוא זן חדש יחסית בגלל שעד כיבוש החרמון במלחמת ששת הימים לא נחקר כמו שצריך, ואנחנו צופים כי בשנים הקרובות נראה שתילות רבות יותר ממנו. אנו מזמינים אתכם לראות פרט בוגר ויפה של אלון החרמון בגינת ההדגמה של המשתלה.
דוגמא נוספת הוא האלון הורג’יניאני. מדובר בזן אלון ירוק עד ועתיר ירק במשך כל ימות השנה. הוא עמיד מאוד בפני מחלות ומזיקים. למרות שאינו זן מקומי ומקורו של העץ בדרום מזרח ארה”ב, מראהו מזכיר במידה רבה עץ חורש ארצישראלי ואפילו את מראהו של עץ הזית, ובכך דווקא משתלב בנוף הארצישראלי בצורה טובה מאוד. הבלוטים שהוא חונט אינם מתפתחים בארץ, ולכן פחות יפריעו במרחב הציבורי. העץ מתאים במיוחד כעץ לשדרות רחבות ולצדי דרכים, בשל הצל הרב שהוא נותן, בשל עמידותו, צימוחו המהיר יחסית ובשל אורך חייו. על מנת להתגבר על האתגר של צמיחת השורשים על פני הקרקע, אנחנו ממליצים לשתול אותו בתעלות או רצועות שתילה.
אלון שאנחנו צופים שיהיה עץ רחוב מוביל, הוא זן אלון מכלוא שפותח במשתלה ועליו גאוותנו, אלון ‘גולית’, הכלאה בין אלון תבור ואלון השעם. אם קודם הכתרנו את אלון התבור כמלך האלונים, את ה’גולית’ אפשר להכתיר בקלות בתוך נסיך הכתר. את ה’גולית’ בררנו מתוך שבעה זני מכלוא שמצאנו, וזאת משום שאצלו מתקיימות התכונות המובילות והעדיפות משני הזנים. גזעו של העץ מחורץ מאוד, ומזכיר במידה רבה את הגזע היפה של אלון השעם. עלי העץ בצבע ירוק מבריק ומזכירים בצורתם את עלי אלון השעם, רק שהם גדולים הרבה יותר, ומזכירים בכך את עליו של אלון התבור. האלון הוא נשיר מותנה, ובזמן השלכת עליו הופכים למוזהבים ומראה העץ מושך את העין. ה’גולית’ בעל מבנה צריפי וצפוף, ובבגרותו יהיה גדול ומרשים. בשל היותו זן מכלוא, אנחנו מאמינים שלא יחנוט בלוטים בבגרותו. ככל האלונים, הוא מאריך חיים והוא השקעה לטווח ארוך. מבנהו הצר ותכונותיו היפות והמרשימות המשתמרות בהרכבות, הופכות אותו לעץ רחוב מוביל, שאנו צופים כי יפאר את רחובות ערי ארצנו לשנים רבות.
אנחנו מודים לעזרא ברנע מ”ברנע – משתלת עצי אלון” על הידע שחלק עמנו בהכנת מאמר זה.
המשתלה מוכרת בסיטונאות וללקוחות פרטיים, בתיאום מראש- 054-8680199 | משרד 08-8573047 | משרד- הזמנות בוואטסאפ 054-8680188 | ilanursery@gmail.com | החריש 37, נווה מבטח
© כל הזכויות שמורות לאילן משתלות בע”מ. אין להעתיק או לשכפל פריטים מתוכן הדף ללא אישור
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.