Share:
Origin: from Iran to Japan
Characteristics: a small, deciduous tree
Canopy shape: domed, spreading
Flowering: pink pompoms
Flowering season: summer
Fruit: small, flat pods
Adult height: 8 m
Adult diameter: 10 m
Growth rate: medium–fast
Watering: minimal
Soil: all types except for saline
Geographic suitability: entire country except for the Jordan Valley and Aravah
Climatic resistance: resistant to cold and heatwaves
Uses:solitary, group, patio, shade
The smallest of the Albizia species in Israel. The tree trunk is gray and smooth. The canopy shape is semi-circular, domed and spreading. The tree’s foliage is vital. The leaves are bipinnate, delicate and reminiscent of a fern. Albizia julibrissin is known for its rich, pink flowers. The flowers are delicate, bright pink pompoms. They gave the tree its common names: “Persian silk tree” and “pink silk tree.” The tree’s flowers are fragrant and attract bees. Note that the flowers last a long time. After flowering, flat pods appear that remain on the tree all winter. It is resistant to all weather, but less recommended for hot areas – the Aravah and Jordan Valley. It will definitely be able to withstand very cold weather conditions and even snow. It requires minimal water, but it suffers from excess water. Once it is established in the soil, stop auxiliary watering. The tree grows relatively quickly. A. julibrissin is small and delicate compared to A. lebbeck, and unlike that tree, its roots are open, but delicate. It is not recommended to plant them near pavement or sidewalks because the tree is known for growing its roots horizontally. Because this is a relatively short tree that tends to fork at a low height, it should be properly pruned when young so as to prevent low forking of the trunk and to raise the crown. The tree naturally grows laterally and in a spreading manner so if the tree is designed up to 2 meters, it will not grow any taller. If you want a tree with a higher canopy, design the tree with a branch of 4 meters and above; otherwise, you will end up with a short tree. Due to the tree’s characteristics and the lack of awareness in Israel about proper designing, it is not suitable for streets or roadsides, but rather only for parks, open areas and public open areas.
Others in the same family: Albizia lebbeck »
We are a wholesale nursery. Retail clients are welcome by appointment with Joy – 054-8681199 | Offices 08-8573047
Orders via WhatsApp 054-8680188 | ilanursery@gmail.com
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.