מוזמנים לשתף:

פקאן

Carya illinoinensis

מוצא : צפון אמריקה
אופי : נשיר
צורת צמרת : מעוגלת
פריחה : ללא חשיבות גננית
פרי : דומה לביצה מוארכת בעל קליפה פנימית חומה קשיחה וקליפה חיצונית ירוקה, הקרויה “שומר”
גובה כבוגר: 25-40 מ’
קוטר כבוגר: 20 מ’
קצב גידול : מהיר
השקיה : זקוק להשקיה סדירה
התאמה גאוגרפית : מצטיין בהר ובהר הגבוה ובצפון
עמידות אקלימית : עמיד לקור ולקרה, רגיש לחום ויובש
שימושים : בודד, צל, חורש

הפקאן הוא עץ נשיר, גבוה אשר יכול להגיע לגובה של כ-40 מ’. מאריך חיים, מעריכים כי בארץ מוצאו הוא יכול להגיע לגיל של כ-300 שנה. הוא עץ ותיק בארצנו, בעבר נשתלו חורשות פקאן גדולות והיום ניתן לראות שרידים של חורשות אלו עם עשרות פריטים של עץ זה. צמרתו זקופה ורחבה ולכן משמש גם כעץ נוי לצל. בעל צבעי שלכת בוהקים ומרשימים בגוון צהוב. לעץ פרחים חד מיניים, פרחי זכר, באורך 8 – 15 ס”מ, המתנופפים ברוח ומפזרים את אבקתם. פרחי הנקבה מרוכזים באשכולות של 3 – 6 פרחים של עוקצים קצרים. הפריחה מתרחשת לתקופה קצרה באביב. בזנים מסחריים לעיתים אין קורלציה בין מועדי הפריחה הזכרית לפריחה הנקבית, לכן מומלץ לנטוע עצי זן מפרה עם מועד פריחה זכרית (פיזור אבקה) מתאים. אבקת פרחי הפקאן גורמת לתופעות אלרגיות קשות אצל אנשים בעלי רגישות כאשר היא מתפזרת ברוח בכמויות גדולות בעונת הפריחה. הדבר גורם סבל רב לתושבים שנאלצים לעזוב לכמה שבועות עד סוף התקופה בעקבות הנטיעה הנרחבת של עצי הפקאן בגינות ציבוריות, בעיקר בקיבוצים.

לפירות היבשים קצה מחודד ושפיצי. בהבשלה הם מתייבשים וקליפתם מקבלת צבע חום עם עורקים בצבע שחור. ערכם התזונתי של אגוזי הפקאן רב, הם בעלי תכולת קלוריות גבוהה ומכילים פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. ישנם מחקרים המראים כי פירות הפקאן בעלי ערך רפואי. בעונת הסתיו מבשילים הפירות והם נאכלים לאחר ייבוש.


הילידים בצפון אמריקה היו מלקטים פירות פקאן וניזונים מהם. הפירות היבשים היוו יתרון כיוון והם נשמרים לתקופה ארוכה ולא נרקבים. הספרדים שהגיעו למקסיקו ודרום ארה”ב גילו את הפקאן במאה ה-16 והפיצו אותו כגידול חקלאי באירופה, אסיה ואפריקה ובהמשך גם לאוסטרליה. עצת הפקאן משמשת גם בנגרות עבור רהיטים.

במקור מוצאו מעמק המיסיסיפי התחתון, במרכז ארה”ב ובמקסיקו. שמו המדעי ניתן לו על שם מדינת אילינוי שבמערב התיכון. בשנות החמישים של המאה ה-20 ייבאו את עץ הפקאן מארה”ב לישראל, עבור גידול אגוזי פקאן במטעים מסחריים. לאחר שנים של גידול מוצלח, הגיעה לארץ כנימת הפקאן הצהובה(Monelliopsis pecanis) , ככל הנראה בטעות עם שתיל לא מבוקר, וזאת פגעה קשות במטעים וכמעט חיסלה את הענף החקלאי הזה בארץ.

את פירות עצי הפקאן הגבוהים היו קוטפים במטעים בעזרת מכשיר המנער את העץ כולו. בגינות ציבוריות לא ניתן להגיע אל הפירות בראשיהם של עצי הפקאן והעורבים נהנים מהם. הם למדו לקטוף את הפרי ולהשליך אותו מהגובה אל משטח קשה, כביש, מדרכה, או גג מרוצף ולחכות עד שקליפתו נשברת או להניח אותו על כבישים ולחכות שמכונית תעבור ותנפץ את קליפתו וכך הם יכולים לאכול את תוכנו המזין. לעתים המאמץ לא צולח, הפרי נשאר שלם ובמידה והוא מגיע למקום עם אדמה מושקית הוא יכול לנבוט. העץ לא קל לעקירה אם לא עושים זאת בעודו נבט צעיר מאוד.

על אף שהעץ מאריך חיים, מדובר בעץ מאוד ‘שביר’ ויחסית חלש. ענפיו המרכזיים נוטים להישבר באופן דיי דרמטי ומסוכן בשל עומס פרי וחוסר יציבות. לכן מומלץ לבצע בו גיזומים לעיתים תכופות והוא מצריך לא מעט תחזוקה. כמו כל עץ, ברגע שהוא נשבר הוא חשוף למזיקים אשר עלולים לפגוע בו קשות ואף להרוג אותו.

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.

דילוג לתוכן