מוזמנים לשתף:
שם עממי : עץ הבקבוק
מוצא : אוסטרליה
אופי : ירוק עד
צורת צמרת : מעוגלת
פריחה : ורדרד דמוי פעמון
עונת פריחה : אביב
פרי : מפוחית דמוי סירה
גובה כבוגר : 12 מ
קוטר כבוגר : 6 מ
קצב גידול : בינוני
השקיה : חסכונית, מומלץ בהשקיית עזר בקליטה
קרקע : כל הקרקעות מלבד מלוחות
התאמה גאוגרפית : כל הארץ מלבד אזורי ההר
עמידות אקלימית : עמידות בקור, בחום וביובש, רגישות בקרה
שימושים : בודד, פיסולי, אי תנועה
באוסטרליה, מקום מוצאו, העץ מגיע לגבהים של 8-25 מטרים ולקוטר נוף הנע בין 3-12 מטר. השוני הרב בגודל הוא בשל ריבוי מזרעים, יש גם שונות מסוימת בצורות העלים. כך שלצורך שמירה על אחידות – כדאי לבצע הרכבות. צמרתו של ברכיכטון הסלעים מעוגלת ומתבדרת. קוטר גזעו יכול להיות בחלקו המעובה יותר משני מטר, צורתו מפוסלת, בקבוקית ודקורטיבית, וצבעו ירוק-אפור מפוספס. עליו ירוקים כהים. הוא יודע לאגור מים, כך שיש לו יכולת לשרוד תקופות יובש. יכולת זו מטעה מגדלים רבים, הנוטים לחשוב שהעץ צורך הרבה מים. ההפך הוא הנכון: מדובר בעץ חסכוני שלאחר התבססות לא מצריך השקיית עזר. במקרים של עודף השקיה -היא עלולה לגרום להתבקעות הגזע. עודפי מים וחוסר ניקוז, עלולים לגרום אפילו לריקבון ולתמותה של העץ. בעצים צעירים עלול הגזע לסבול ממכות שמש, לכן כדאי להלבין את גזעם. עץ בוגר לאחר הסתגלות, כבר לא נוטה לסבול ממכות השמש. חלק מהשורשים נוטים באופן טבעי להעמיק ולא להתפרש על פני השטח ומכאן התיאוריה שלברכיכטונים יש שורש שיפודי. עם השנים, למדנו ששורשי הברכיכטונים יודעים לשלוח שורשים גם בצורה אופקית ואף על פני האדמה. השורשים מתעבים במהירות, ולכן בקרקעות אטומות ולא עמוקות הם יתפתחו כלפי מעלה וירימו את האדמה והתכסית הקיימת. בכל מקרה יש להיערך מראש למקום ולסביבה של העץ, שמסוגל להתרחב עד מאד, כאמור – לקוטר גזע של מעל 2 מטר, ולדחוף כל דבר הנמצא בדרכו. במדרכה מוגבלת בסיגמנט קטן על תשתית אטומה – העץ לא יתאים לשתילה. לעומת זאת, בקרקע עמוקה ומנוקזת, ובהכנה נכונה של התשתית, ערוגות שתילה, הוא מצוין למרחב הציבורי.
השקיית עזר מועטה עד להתבססות, תביא לגדילה משמעותית של העץ. לאחר מכן הוא חסכן מאוד במים, ואפילו יסבול מעודפי מים. הוא יגדל היטב בכל אדמה מנוקזת שאינה מלוחה. מבחינת אקלים, סובל מקור ורגיש לקרה ממושכת. בשל אלה – לא אופטימלי לגידול בהר הגבוה, למרות שניתן לראות פריטים שלו בירושלים. ברכיכטון הסלעים נאה בשתילה כבודד או בקבוצה. הוא עץ פיסולי שמתאים למרחבים גדולים או כמוקד משיכה בכיכרות, למשל. ניתן אף לגדלו בגינות פרטיות גדולות. הוא סתגלן ביחס לתנאי תאורה – מה שמאפשר לגדלו אפילו כצמח בית. הילידים האבוריג’ינים באוסטרליה נהגו להשתמש בגזעו העבה לאחסון ע”י כך שחצבו בו חורים. הם גם השתמשו בזרעים, בגבעולים, בשורשים ובקליפת הגזע כמזון. בסיביו של הגזע הם השתמשו לצורך הכנת חבלים ואפילו לטווית רשתות דיג.
עוד במשפחה: ברכיכיטון אדרי | ברכיכיטון פינק אדרי | ברכיכיטון אוסטרלי | ברכיכטון דו גוני | ברכיכיטון הסלעים | ברכיכיטון צפצפתי | ברכיכיטון צפצפתי עלה קומפור
המשתלה מוכרת בסיטונאות וללקוחות פרטיים, בתיאום מראש- 054-8680199 | משרד 08-8573047 | משרד- הזמנות בוואטסאפ 054-8680188 | ilanursery@gmail.com | החריש 37, נווה מבטח
© כל הזכויות שמורות לאילן משתלות בע”מ. אין להעתיק או לשכפל פריטים מתוכן הדף ללא אישור
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.