מוזמנים לשתף:

מילה פנסילבנית

Fraxinus pennsylvanica

מוצא : מרכז – מזרח אמריקה
אופי : גדול, נשיר אמיתי
צורת צמרת : סגלגלה עד עגולה
פריחה : ללא חשיבות גננית
עונת פריחה : תחילת האביב
פרי : כנפית חד זרעית באשכולות
גובה כבוגר :25-30 מ’
קוטר כבוגר :15-18
קצב גידול : מהיר
השקיה : חסכונית, מומלץ בהשקיית עזר בקיץ
קרקע : כל הקרקעות למעט מלוחות
התאמה גאוגרפית : כל הארץ למעט הערבה
עמידות אקלימית : עמיד בתנאי מזג אויר קיצוניים לאחר התבססות
שימושים : בודד, שדרה, עץ רחוב, קבוצה, צל, חורש

המילה הפנסילבנית היא העץ הנפוץ ביותר בצפון אמריקה, ולא בכדי. מדובר בעץ נשיר בינוני, בעל גזע אפור-חום, חלק בצעירותו ועם התבגרותו הופך עבה ומחורץ ואטרקטיבי למדי. העץ צומח מהיר והוא מאריך חיים מאוד (יש פריטים שמוערכים כבני 600 שנה!) מילה פנסילבנית (אמריקאית) – היא עץ גדול ומבין זני המילות שבארץ היא הגדולה ביותר. בתנאים אופטימליים תתנשא לגובה של עד 30 מטר! ולרוחב צמרת של עד 18 מטר. בצעירותה מאופיינת המילה הפנסילבנית בצמרת סגלגלה צרה יחסית, ובבגרותה צמרתה נעשית רחבה עד לכדי עגולה. צמרתו של העץ רחבה ומסוככת, יוצרת צל בינוני. גזע העץ האפור נשמר לאורך כל שנות חייה וככל שתתבגר יהפוך הגזע מחלק למחוספס ומחורץ, תכונה אופיינית לעצי המילה. העץ מלבלב בצבעי אדום-חום מקסימים. עליו ירוקים, מאורכים ומבריקים. המילה הפנסילבנית נשירה אמיתית. בהר ובמקומות קרירים תחל במופע שלכת מוקדם יחסית כבר בשלהי חודש אוקטובר ותחילת נובמבר. בהיעדר השקיית עזר תיכנס לשלכת מוקדמת גם במקומות החמים יותר (מרכז הארץ, החוף והשפלה) כאשר לרוב באזורים אלו תיכנס לשלכת מעט מאוחר יותר, בשלהי חודש נובמבר ותחילת דצמבר. המילה הפנסילבנית מצטיינת בשלכת מרהיבה ובוהקת בצבע צהוב ולעיתים גם בגוונים כתומים. משך תקופת השלכת ועוצמתה תלויה במזג האוויר ובמיקרו אקלים של האזור בו תגדל וכמובן ככל שתתבגר, תתכסה במופע השלכת ב’קלות’ רבה יותר גם באזורים היותר חמים.

כמו שאר עצי המילה, גם המילה הפנסילבנית היא דו ביתית (עצי זכר ועצי נקבה נפרדים) עצים זכרים יציגו מראה נוף מלא ואחיד יותר לאורך רוב השנה (עד תקופת השלכת) ולעומתם עצים נקביים יציגו מופע מגוון ולא אחיד, מפריטים דלי פרי ועד פריטים בעלי מופע עמוס בפרי. המילה הפנסילבנית היא עץ בעל פוטנציאל גדול. מלבד העובדה שמדובר בעץ גדול הקל לעיצוב ובעל זוויות ענפים אידיאליות, היא גם עמידה במיוחד. היא תדע להתמודד עם תנאי מזג אוויר קיצוניים ובנוסף לעומת אחיותיה בארץ, היא תהייה הכי פחות רגישה לסס הנמר – יריבם הנצחי של עצי המילות בארץ. המילה תשגשג בקרקעות כבדות ותהנה מהשקיית עזר על מנת להציג מופע עתיר ירק ממושך וחיוני יותר. חשוב לציין שבארץ עצי המילה הפנסילבנית שנשתלו עד היום, הינם מריבוי זרעים ולכן ישנה שונות גדולה בין הזנים ומכאן השונות הברורה בהפגנת תכונות המבנה, הגודל, מין העץ וכמובן גם במופעי השלכת. בשל המגוון הגנטי הרחב בעצי המילה מומלץ ביותר לשתול זנים ‘מצטיינים’, כאלו שנבררו באופן מקצועי ונבחרו בקפידה. אלו ישוו מראה אחיד ויציגו את תכונת הזן המורכב. במקרה של המילה הפנסילבנית, זנים כאלו שיבואו, במהרה יקנו לה את הכבוד לו היא ראויה.

המילה הפנסילבנית מומלצת במיוחד כעץ רחוב ופארקים, והיא נפוצה מאוד בארה”ב, ארגנטינה, רוסיה וסין בשימוש זה. זאת בגלל עמידותה הרבה לתנאים אורבניים ויכולתה לתמוך בסביבה אקולוגית של חיות בר (כמו צפרדעים וציפורים). המילה תצליח גם בתנאים מאתגרים והיא תצדיק את ההשקעה בה לטווח הארוך בזכות צמרתה הרחבה, הצל והגזע היפה.

עוד במשפחה: מילה ירוקת עד | מילה ירוקת עד ‘נובה’ | מילה ירוקת עד ‘פול מון’ | מילה ירוקת עד ‘אפולו’ | מילה סורית | מילה סורית ‘גן ורדים’ | מילה סורית ‘ענבלי’ | מילה פנסילבנית | מילה פנסילבנית ‘סאנרייז’ | מילה חדת עלים ‘רייווד’ | מילה פנסילבנית ‘סאנסט’

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.

דילוג לתוכן