מוזמנים לשתף:

איקליפטוס המקור

Eucaliptus Camaldulensis

מוצא: אוסטרליה
אופי העץ: גדול מאוד, ירוק עד, עגול
גודל מקסימלי עץ בוגר: גובה עד 30 מ’, קוטר 12 מ’
קצב גידול: מהיר
השקיה: חסכונית
קרקע: כל הקרקעות מלבד גיריות
התאמה גאוגרפית: כל הארץ
פריחה ופרי: אשכולות לבנים
עונת פריחה: אביב, קיץ
עמידות ורגישות: עמידות בקור בקרה ובשרב, רגיש לרסס מים מלוחים
שימושים: בודד, קבוצה, חורשה

אקליפטוס המקור הוא עץ ירוק-עד, גדול מאוד הנפוץ בכל הארץ. מקורו באוסטרליה, שם הוא מצוי  בהמוניו ביערות רחבי ידיים. למרות המרחק, העץ הובא לארץ בסוף המאה ה-19, ושימש במיוחד לנטיעה בשטחים מוצפים, בגלל שיצא לו שֵׁם של “מייבש הביצות”, ומאז תחילת ההתיישבות הוא נפוץ מאוד בארצנו. העץ חזק, עמיד וגדל מהר, יכול להגיע לגובה של כ-35 מ’ ואף יותר. בעל גזע עבה אשר בבגרות יכול להגיע לקטרים מרשימים. צבע קליפת הגזע חום בהיר, והיא מתקלפת בקטעים הניתקים מהגזע, מתקמרים ונושרים. מתחתיה נחשפת קליפה חלקה בהירה, שגם היא תתקלף בעתיד עם התעבות הגזע והענפים. עליו מאורכים, מחודדים, גלדנים וצבעם ירוק בהיר בוהק. כאשר ממוללים אותם הם מדיפים ריח מיוחד, ריחני מאוד, שמקורו בשמן האתרי שבהם. העלים מפנים את צידם הצר לשמש, וכך מפחיתים את איבוד המים. גם גלדניותם של העלים אינה מתאימה לאידוי נמרץ של מים. הוא עמיד בתנאי הצפה ממושכת, ומצד שני, בבוא הקיץ ועם ירידת מפלס המים, מתאוששת מערכת השורשים במהירות, והעץ קולט מים גם מעומק הקרקע. מכאן שהאמונה שהאקליפטוס מיטיב ליבוש ביצות – חסרת ביסוס עובדתי. שורשיו של איקליפטוס המקור מעמיקים ותוקפניים מאוד, לכן לא יתאים לגינון רחוב או לגינות בתים מחשש לנזקים. הפרחים דו מיניים, מסודרים בתפרחת דמוית סוכך פשוט הנישא על עוקץ. פקעי הפריחה מכוסים במצנפת ירוקה. במרכזה בליטה דמוית מקור, שבגללה ניתן למין שמו. במוצאה הבליטה היא גלגול של עלי הכותרת. בעת הפריחה נושרת המצנפת ונפרשים אבקנים רבים לבנים צהבהבים. הפרחים מדיפים ריח חזק המושך אליהם דבורים.

אקליפטוס המקור פורח כמעט כל השנה, לשמחתם של דבורים ומגדלי-דבורים, כיוון והוא צמח מרעה חשוב מאוד לדבורי הדבש. יש שונות רבה במועדי הפריחה בין עצים שונים ממין זה, וכמעט בכל עת ניתן למצוא פרטים פורחים. עצי האקליפטוס פורחים בסתיו, וזאת כנראה כיוון והם שומרים על מקצב הפריחה של ארץ מוצאם, אוסטרליה, שבה האביב מקביל לעונת הסתיו בארצנו.

לאחרונה, ממעטים לטעת את איקליפטוס המקור בגלל שתי מיני צרעות פולשות שהגיעו לארץ, אשר תוקפות עצים צעירים וגורמות להתנוונותם. יחסית קל לעצב אותו לצורה ישרה והוא נותן צל רב. לאחר כריתה מתחדש העץ מהגדם, ודילול נכון של ענפים מתחדשים מביא למחזור גידול חדש של גזעים הראויים לכריתה ולשימוש. העץ מסוגל לשרוד תקופה ארוכה ללא גשם דבר שהופך את השקייתו לחסכונית, מה שמסביר את הפופולריות הרבה שלו בארצנו. העובדה כי ניתן לגדלו היטב בתנאים קיצוניים, כמו משטחים מוצפים במים ועד סְפַר-המדבר, אפשרו לנטוע חורשות צל קטנות של עצי אקליפטוס בצדי דרכים בנגב תחומות בלימָנים, שאלו סוללות עפר המנקזות מי נגר ומספקים לחורשה מים בכמות גדולה הרבה יותר מאשר מקבל השטח סביב. יש לקחת בחשבון שבעלי האיקליפטוס יש חומר המעכב נביטה ולכן צמחים קטנים יתקשו לגדול בסביבתו המיידית. העץ רגיש לרסס ים מלוח לכן לא יתאים לקו החוף.

אקליפטוס המקור הוא מין שמקורו באוסטרליה, והוא גֵּר בארץ. כצמח גר יש לו יתרונות חשובים, בין היתר קל להרבות אותו ולגדלו, ומצד שני הוא לא מתרבה מעצמו בארץ באורח בלתי מבוקר. בתחרות על התואר “העץ הנטוע השכיח ביותר בארץ” הוא במקום השני אחרי אורן ירושלים.
בזכות גידולו המהיר, השמן האתרי שבעליו והצוף שבפרחיו, נחשב אקליפטוס המקור לצמח בעל ערך כלכלי.

עוד במשפחה: איקליפטוס (קורימביה) טורלי (cadaghi) | איקליפטוס (קורימביה) פיציפוליה | איקליפטוס האיים (קשת בענן) | איקליפטוס המקוראיקליפטוס לימוני

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.

דילוג לתוכן