מוזמנים לשתף:

איקליפטוס (קורימביה) פיציפוליה

Corymbia ficifolia

מוצא: אוסטרליה
אופי העץ:  קטן עד בינוני, ירוק עד, עגול
גודל מקסימלי כעץ בוגר: גובה 8-12 מ’
רוחב מקסימלי כעץ בוגר: 6-8 מ’
קצב גידול: בינוני עד מהיר
השקיה: חסכונית
קרקע: כל הקרקעות מלבד גיריות
התאמה גאוגרפית: כל הארץ
פריחה ופרי: אשכולות בצבע אדום-ורוד
עונת פריחה: אביב, קיץ
עמידות ורגישות: עמידות בקור בקרה ובשרב, רגיש לרסס מים מלוחים
שימושים: בודד, קבוצה, חורשה

קורימביה פיציפוליה היא עץ קטן בעל גזע יחיד וקצר וצמרת רחבה המגיעה לגובה של עד כ-12 מ’. הפרט הגדול בעולם גדל כעץ תרבות בניו זילנד וקוטר גזעו בגובה החזה 2.16 מ’. בצוואר השורש העץ יוצר התעבות, המכונה lignotuber, ומאפיינת את עצי המאלי Mallee.

לקליפת גזע העץ פני שטח גסים העשויים סיבים, היא בנויה מלוחות ארוכים וצרים שביניהם תלמים עמוקים, אינה מתקלפת וצבעה חום. באזורים פגועים בקליפת הגזע ניתן למצוא מדי פעם הפרשת גומי אדום או עורקים אדומים בעצה, על כן ניתן לה הכינוי”Bloodwood”, שהוא גם השם האנגלי שניתן לכמה ממיני הקורימביה.
העלים גדולים, קצת גילדנים וירוקים, פשוטים ודומים לעלי אקליפטוס. העלים היובניליים (צעירים) מסורגים, נישאים על פטוטרות, מעוגלים או בצורת רומח רחב שבסיסו מעוגל או בצורת לב. העלים הבוגרים גם הם מסורגים, נישאים על פטוטרות, צורתם להב עגלגל או חנית רחבה, אורכם כ-15-7 ס”מ. העלים שטוחים או מעט גליים, צבעם ירוק כהה וקצת מבריק בצד העליון וירוק חיוור בצד התחתון. צורת העלים נתנה למין זה את שמו המדעי “ficifolia” שפירושו “דמוי עלי פיקוס”.

התפרחות מסיימות ומקובצות בסוככים הנושאים כ-7 פרחים חסרי עלי כותרת בעלי מראה שעיר. צבע הפריחה אדום בהיר או כתום והוא מצוין בשם האנגלי של העץ. בישראל העץ פורח בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט. בקיץ העץ מתכסה באשכולות פריחה גדולים ובולטים, בהמשך מתפתח פרי גדול וקישוטי דמוי גביע/כד/אגס, ושפתם קטומה ומעגלית. הם נישאים על עוקצים באורך של כס”מ ואורך הפרי עצמו כשני ס”מ.

בשנת 1995 הופרד הסוג קורימביה מהסוג אקליפטוס, למרות הדמיון הרב בין הסוגים. ההבדל המורפולוגי היחיד שעליו הצביעו בוטנאים, הוא בסוככי הפרחים המרכיבים את התפרחות. באיקליפטוס אורך העוקצים שנושאי את הפרחים שווה – כך שנוצר סוכך בעל מבנה כיפתי, לעומת זאת, בקורימביה סוכך הפריחה שטוח בגלל שאורך העוקצים שנושאים את הפרחים שונה. השם Corymbia מתאר את צורתו השטוחה של סוכך התפרחת אשר מאפיין סוג זה – “Corymb”, מתאר קבוצת פרחים היוצאים מגבעול בגובה שונה אך מסתיימים כולם באותו מישור.

קורימביה פיציפוליה מתחילה לפרוח רק בגיל 7 ומגיעה לגודל מלא בגיל 20-15 שנה. בית הגידול הטבעי של העץ הוא בדרום מערב אוסטרליה, כ-400 ק”מ מדרום מזרח לעיר פרת באזור עיר הנמל אלבני  Albani. מרחב גידולו הטבעי מסתכם בכמה עשרות קמ”ר בלבד. קורימביה פיציפוליה גדלה שם על קרקע חולית דלה בנוטריינטים בגובה 150-0 מ’ מעל פני הים. האקלים באזור זה מתון מאוד. בדרום קליפורניה העץ נפוץ לאורך החוף וממש עד לקו המים.

העץ אוהב לחות, אבל ישרוד גם באקלים יבש יותר. בקרקע לא מנוקזת העלווה מצהיבה ומופע העץ נפגם. בגלל רגישותו הרבה לתנאי קרקע נעשים ניסיונות להרכיבו על עצי איקליפטוס אחרים.

בטבע גדלה קורימביה זו עם מין נוסף מאותו סוג (Corymbia calophylla) הגדול בהרבה ושונה מקורימביה פיציפוליה גם בצבע הפריחה, בצורת העלים, בצבע קליפת הגזע ועוד. מאחר ושני מינים אלה מפרים האחד את השני ויוצרים הכלאות (ברבייה מינית- זרעים), קשה מאוד להפריד וליצור זנים טהורים של עצי קורימביה פיציפוליה, המתאימים מאוד לגינון. מאחר ושותלים זריעים, לא ניתן לחזות מראש את צבע הפריחה וחייבים לחכות 6-7 שנים עד שהעץ יתחיל לפרוח. לעיתים מתברר שצבע הפרחים דהוי ומאכזב, למרות שמקורו של השתיל בזרעים שנאספו מעץ בעל פרחים בצבע אדום עז. לכן, ריבוי מזרעים במין זה הוא בעייתי, בשל שונות גנטית שיוצרת חוסר ידיעה כיצד יתפתח העץ ומה יהיה צבע פריחתו. על כן נוטים במקומות רבים להרבות עץ זה לצורכי גינון מתרביות רקמה או בהרכבות על מיני אקליפטוסים שונים. באוסטרליה מקובל להרכיב זנים בעלי צבע פריחה מוגדר, מה שגם מקצר את מועד הפריחה, והיא פורחת כבר בשנה השנייה מהשתילה. בארץ מרכיבים בהצלחה על הכנות: קורימביה מקולטה וקורימביה טסלריס. ריבוי וגטטיבי והשבחה עשויים גם לשפר את עמידות הקורימביה פיציפוליה לתנאי קור – לפי ניסיון שנעשה באירלנד.

קורימביה פיציפוליה הינה עץ מקובל מאוד ופופולרי בגינון, גם אם רק בשנים האחרונות התחילו להשתמש בו למטרה זו. זאת בזכות פריחתו הצבעונית, הצפופה והממושכת והיותו עץ קטן שניתן לעיצוב. נעשה בו שימוש גנני רב בערי החוף בדרום אוסטרליה כעץ רחוב אטרקטיבי לאדם, לתוכים ולבע”ח הנהנים מן הצוף. משתמשים בו בגינון ציבורי או פרטי, כעץ רחוב ובפארקים. בקליפורניה הוא נמצא בשימוש נרחב כעץ שדרה ובאזורים סמוכים לחוף הים.

בישראל מגדלים יותר ויותר את העץ ביישובים בשפלת החוף ובשפלה הפנימית כעץ בודד, כעץ רחוב ובחורשות. חשוב לזכור שהעץ אינו עמיד לקרה ולשרבים ומחייב השקיה, לפחות עד להתבססותו. מתאים לגידול בכל אזורי הארץ, בתוספת השקיה קבועה.

עוד במשפחה:
איקליפטוס (קורימביה) טורלי (cadaghi) | איקליפטוס (קורימביה) פיציפוליה | איקליפטוס האיים (קשת בענן) | איקליפטוס המקוראיקליפטוס לימוני

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.

דילוג לתוכן