מוזמנים לשתף:
מוזמנים לשתף:
מוצא : מזרח אסיה
אופי : נשיר
צורת צמרת : מעוגלת-כיפתית
פריחה : שרביטי פריחה גדולים (כ30-35 סמ אורך) בגוון ורוד פוקסיה
עונת פריחה : קיץ
גובה כבוגר : 8 מ’
קוטר כבוגר : 4 מ’
קצב גידול : מהיר-בינוני
השקיה : חסכונית, מומלץ בהשקיית עזר בקיץ
קרקע : כל הקרקעות למעט מלוחות. חשוב שיהיו מנוקזות
התאמה גאוגרפית : כל הארץ
עמידות אקלימית : עמיד בקור, בקרה ובשרב
שימושים : בודד, קבוצה, רחוב, שדרה, גינות, מפרדות
זן עצים חדש, חזק ומרשים, עם פריחה ורודה כהה ונוף דומיננטי
לגרסטרמיה פוקסיה ‘בלה מיה’ היא עץ נוי גדול וייחודי, המתאפיין בעלווה כהה ומבריקה, לבלוב אדמדם, וצבעי שלכת עשירים בגווני צהוב, כתום ואדום. מבנה העץ מעוגל וענפי הפריחה נשפכים, המזכיר את הלגרסטרמיה הלבנה המוכרת – נאצ’ס.
זהו זן חדש שלנו ממשפחת הזנים הגדולים והמשמעותיים ממשפחת הלגרסטרמיות, לצד מוסקגי (הלילך הגדול) ונאצ’ס (הלבן הגדול), ומתאים לשתילה כעץ רחוב, מוקד בגינה או צל לשטח פתוח. בשונה מזני לגסרטרמיה ננסיים ונמוכים שהגיעו בשנים האחרונות, פוקסיה ‘בלה מיה’ היא לגסרטרמיה עצית במלוא מובן המילה – חזקה, בעלת קצב צימוח מהיר ונוכחות בוגרת ומכובדת. ניתן לעצבה על גזע בודד או עץ קטן רב גזע.
אחד ממאפייניה המרשימים ביותר של הפוקסיה ‘בלה מיה’ הוא יכולתה לפרוח ב-2 עד 3 גלים במהלך הקיץ, גם ללא גיזום. הפריחה בגוון ורוד פוקסיה עז – צבע בוהק המזכיר את זן הבזוקה, אך על גזע עצי וגדול כמו בזנים הלבן והלילך. מאפיין יחודי נוסף של הפוקסיה ‘בלה מיה’ הוא שרביטי פריחה גדולים ומרשימים (כ30-35סמ אורך) בהשוואה לזנים האחרים.
לראשונה בישראל אנו גאים להציג, זן ורוד כהה זה כולל גם כתמים חומים–אדמדמים על הגזע – תכונה שהייתה עד כה שמורה לזן הלגרסטרמיה הלבנה בלבד (נאצ’ס). כך שמתקבל עץ ורוד עם אופי עצי מלא, המתאים למערכות נוף בהיקף רחב.
מקורה של לגרסטרמיה הודית באזורים החמים של מזרח אסיה, אך זן זה מותאם במיוחד לאקלים הישראלי, היא משגשגת באור שמש מלא, עמידה ליובש וחום, ומתבססת במהירות בתנאי קרקע מגוונים.
לגרסטרמיה פוקסיה ‘בלה מיה’ היא בחירה אידיאלית למי שמחפש עץ נוי קטן, עמיד ובעל אופי חזק, פריחה מושכת משמעותית שמביא איתו מראה חדש ומרענן לעולם הלגרסטרמיות בישראל – ורוד עז, נוף עצי של ממש, וגזע מצויר לכל אורך השנה.
כאמור יצטיין כעץ רחוב, או מדרחוב, אי-תנועה, שדרות, גינות או עץ כסף מוקד.
עצים נוספים מהמשפחה:
לגרסטרמיה הודית ‘דינמיט’ מורכבת | לגרסטרמיה הודית ‘קורדון בלו’ מורכבת | לגרסטרמיה הודית ‘לאפייט’ מורכבת | לגרסטרמיה הודית ‘מרדי גרס’ (מרדי גרא) מורכבת | לגרסטרמיה הודית ‘פינק ואלור’ מורכבת | לגרסטרמיה הודית (בזוקה) ‘טוסקרורה’ | לגרסטרמיה (לבנה) ‘נאצ’ס’ | לגרסטרמיה הודית (לילך) ‘מסקוגי’ | לגרסטרמיה טורלי גדולת פרחים | לגרסטרמיה הודית ‘אולטרה’ | לגרסטרמיה הודית פוקסיה ‘בלה מיה’ | לגרסטרמיה רפסודי אין פינק
סדרת מג’יקTM:
Coral | Lunar | Moonlight | Plum | Purple | Ruffled red | Sunset | Twilight
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.
