תפריט
תפריט
מוזמנים לשתף:
מוזמנים לשתף:
שם עממי : מיש אוסטרלי
מוצא : ים תיכוני, דרום אירופה
אופי : נשיר
צורת צמרת : מעוגלת
פריחה : ללא חשיבות גננית
עונת פריחה : סוף החורף, אביב
פרי : ענבה בצבע שחור-סגול
גובה כבוגר : 15-20 מ’
קוטר כבוגר : 12-15 מ’
קצב גידול : איטי- בינוני
השקיה : חסכונית, מומלץ בהשקיית עזר בקליטה
קרקע : בקרקעות מנוקזות למעט מלוחות
התאמה גאוגרפית : כל הארץ למעט אזור הערבה
עמידות אקלימית : עמיד בקרה ובשרב
שימושים : בודד, רחוב, קבוצה, שדרה, חורש, צל
מיש דרומי, הידוע גם בשם ‘מיש אוסטרלי’, הוא עץ גדול, נשיר, שמוצאו הוא דווקא מאגן הים התיכון ואפילו גדל בר באיזור הצפון ובחורש הטבעי בהרי ירושלים. גזע העץ בעל מראה מעניין ודקורטיבי, כאשר הוא ברובו בצבע אפור בהיר, ומפוספס בפסים אפורים כהים המסודרים בצורה אופקית, עם מעט כתמים בצבע לבנבן. עלוות העץ מעניינת אף היא: העלים שעירים ומשוננים, בעלי צורה בלתי-סמטרית, בצבע ירוק כהה הנוטה לאפור. בסתיו מופע השלכת אטרקטיבי, בצבע צהוב בולט, בעיקר באיזורים קרים יותר כמו בהרים. העץ פורח באביב, בפריחה חסרת חשיבות מבחינה גננית. העץ חונט ענבות בצבע סגול- שחור הגדלות על עוקצים ארוכים. הפרי אינו עסיסי ולכן לא יגרום ללכלוך רב, אך גלעינו קשה והוא עלול לגרום להחלקה כשהוא נופל על ריצוף. פרי המיש הדרומי הוא הגדול ביותר מכל זני המישים, כמעט פי שניים. צורת הצמרת עגולה ורחבה והוא יוצר צל רב. העץ חסכן מאוד בהשקיה, ולאחר התבססות, לא נזקק להשקיית עזר, אך 2-3 השקיות בשיא הקיץ יישמרו על מראה עלווה מלא וחיוני. הוא מתאים לרוב הקרקעות בארץ, אך לא למלוחות ואינו עמיד ברסס מי ים. עצת העץ נחשבת לחזקה, הוא עמיד בתנאי זיהום אוויר אורבנים ובפני מזיקים שונים. העץ מאריך ימים מאוד, אך ככל המישים, יש לעצבו בצורה מקצועית מגיל צעיר על מנת לבסס שלד מאוזן. המיש הדרומי נחשב לעת רחוב ושדרה מצטיין בשל היותו הזקוף ביותר מבין כל המישים, והוא המומלץ ביותר מביניהם כעץ רחוב. בשל עלוותו הכהה והאפרורית, אנחנו פחות ממליצים עליו לאיזור הנגב, שם הרוח הואבק יעכירו את מראהו עוד יותר, וישוו לו מראה פחות אטרקטיבי.
מעניין לדעת שפרי המיש הדרומי מזוהה עם צמח ה”לוטוס” במיתולוגיה היוונית. כן, עליו ופירותיו שימשו ברפואה העממית באיזור אגן הים התיכון בזמנים קדומים. בעצת העץ החזקה והעמידה היו עושים שימוש רב בנגרות. באסלאם הוא נחשב לעץ הקדוש ביותר ולמגרש שדים, והיה מקובל מאוד לשתול אותו בסביבות בתי עלמין.
עוד מהמשפחה: מיש בונגה (מיש גשר הזיו) | מיש דרומי (מיש אוסטרלי) | מיש סיני | מיש אפריקני | מיש מערבי | זלקובה משורית
המשתלה מוכרת בסיטונאות וללקוחות פרטיים, בתיאום מראש- 054-8680199 | משרד 08-8573047 | משרד- הזמנות בוואטסאפ 054-8680188 | ilanursery@gmail.com | החריש 37, נווה מבטח
© כל הזכויות שמורות לאילן משתלות בע”מ. אין להעתיק או לשכפל פריטים מתוכן הדף ללא אישור
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.
