מוזמנים לשתף:
שם עממי : פיקוס בנימיני
מוצא : אוקיאניה
אופי : עץ גדול, ירוק עד
צורת צמרת : מעוגלת, מעט שמוטה
פריחה : פגה ללא חשיבות גננית
עונת פריחה : ללא חשיבות גננית
פרי : פגה אדומה
גובה כבוגר : 30 מ’
קוטר כבוגר : 20 מ’
קצב גידול : מהיר
השקיה : חסכונית, מומלץ בהשקיית עזר בקיץ
קרקע : בכל הקרקעות
התאמה גאוגרפית : לא בהר הגבוה
עמידות אקלימית : עמידות בחום וביובש, רגישות בקור ובקרה
שימושים : בודד, קבוצה, רחוב, שדרה, מיסוך וגדר הפרדה
פיקוס בנימיני הוא עץ גדול, ירוק עד, שמוצאו מאוקיאניה (צפון-מערב אוסטרליה, דרום-מזרח אסיה). גזע העץ אפור בהיר וחלק במרקמו. עלוותו של הפיקוס הבנימיני מפורסמת בחיוניותה ורעננותה. עלי העץ תמימים, מבריקים וגלדניים, בצבע ירוק עז. בצעירותם, העלים נוטים להיות גליים מעט. מעניין לדעת שעלוותו של העץ מתאימה את עצמה לתנאי התאורה בהם העץ גדל. כאשר תנאים אלה משתנים, הוא משיר את עליו במהירות ומצמיח עלים חדשים המתאימים לתנאי האור החדשים. ככל הפיקוסים, העץ חונט פגות. פגות הפיקוס הבנימיני אדומות ומופיעות בזוגות בין העלים. הפיקוס הבנימיני נבדל מפיקוסים אחרים בצורת הענפים, שהם מעט שמוטים. מדובר בעץ גדול וחסון, בעל קצב צימוח מהיר מאוד. הוא ישגשג ברוב סוגי הקרקעות שקיימים בארצנו. הוא עמיד מאוד בחום אך מתקשה עם מופעי קור ארוכים וקרות, ולכן לא יצליח באיזור ההר הגבוה. הוא חסכן יחסית בהשקיה, אך בקיץ יהנה מהשקיית עזר על מנת לשמור על עלוותו רעננה. ככל הפיקוסים, שורשיו אגרסיביים מאוד והוא נותן צל רב, דבר שיש לקחת בחשבון בעת שתילתו מבחינת האלמנטים הסביבתיים והצמחיה שתתקשה להתפתח מתחתיו. הוא מגיב היטב לגיזום וניתן לעצבו בצורות נאות שונות. הוא פופולרי מאוד כעציץ ביתי, והוא מכונה באופן עממי פשוט “פיקוס”. למרות שימושו זה, הוא מכיל כמות גדולה מאוד של לטקס, ולכן מומלץ לאנשים הסובלים מאלרגיה ללטקס או מאלרגיות רבות, להימנע מלגדלו כעציץ בבית.
בארץ הנטיה היתה לאורך השנים להתשמש בפיקוס הבנימיני בכגדר חיה למיסוך והפרדה וזאת בשל צפיפותו ותגובתו הטובה לגיזום. כעץ בודר, כמעט תמיד העדיפו להתשמש בפיקס השדרה על פניו, וזאת בשל הדימיון ביניהם. אנחנו ממליצים לנסות לשתול גם את הזן הזה, הפיקוס הבנימיני, כעץ צל רחב למדשאות. אנחנו בטוחים שהתוצאה תהיה מרעננת ומפתיעה לטובה.
מעניין לדעת שזהו העץ הרשמי של העיר בנגקוק.
עוד בבמשפחה: פיקוס בנימינה | פיקוס השדרות | פיקוס השקמה | פיקוס התאנה | פיקוס חלוד | פיקוס מעוקם (דמוי מגנוליה) | פיקוס צר עלים (תאילנדי) | פיקוס קדוש | פיקוס בנגלי | פיקוס בת שקמה (תאנת בר) | פיקוס ברטרי | פיקוס כינורי
המשתלה מוכרת בסיטונאות וללקוחות פרטיים, בתיאום מראש- 054-8680199 | משרד 08-8573047 | משרד- הזמנות בוואטסאפ 054-8680188 | ilanursery@gmail.com | החריש 37, נווה מבטח
© כל הזכויות שמורות לאילן משתלות בע”מ. אין להעתיק או לשכפל פריטים מתוכן הדף ללא אישור
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.