אלביציה צהובה

עץ גדול למדי (הגדול מבין האלביציות). גזע העץ אפרפר, ועצת העץ חזקה מאוד. הצמרת עגולה וסוככנית. עלוות העץ מנוצה פעמיים, בירוק כהה. העץ פורח כבר בתחילת הקיץ, בפונפונים צהובים אטרקטיביים. פרחיו הריחניים מושכים דבורים, המייצרות מנקטר הפרחים דבש בהיר במיוחד. לאחר הפריחה מופיעים תרמילים שטוחים וארוכים יחסית, ומופעם ארוך למדי. תרמילים אלה קשיחים ומלאים זרעים המרשרשים בתוכם, ולכן שמו העממי באנגלית הוא “לשונה של האישה”. מקורו מהאיזורים הטרופיים יותר של אוקיאניה, ובהתאם יתקשה עם טמפרטורות קרות יותר. לכן, פחות יצליח באזור ההר הגבוה. חסכוני במים, מתאים למקומות יבשים. ניתן לשתול בכל סוג קרקע, כולל גירית או מלוחה. שורשי העץ מתפרסים בצורה אגרסיבית, כך שהוא מתאים יותר לשטחים נרחבים, ולא בצמוד למבנים ולביוב. הוא בפירוש אינו מתאים לשתילה ברחוב. מדובר בעץ גדול ואגרסיבי לפחות כמו עצי הפיקוס הגדולים, אם לא יותר. זו הזדמנות נוספת להדגיש כמה חשוב לבחור את העץ המתאים למיקום הספציפי. חשוב לעצב את העץ בצעירותו על מנת למנוע מבנה שלד לקוי, שבעתיד יגרור גיזומים אגרסיביים וגרדומים שיקצרו את חיי העץ ויהפכו אותו למפגע סביבתי, דבר שלצערנו נפוץ למדי בתחזוקת העץ בארץ. העץ ידוע כבעל השפעה טובה ומנקה של הקרקע בגלל עליו העשירים בחנקן ולכן גם מתחתיו צמחים ישגשגו. בהתאם, הוא מומלץ במיוחד לפארקים, שדרות וחורשות, להם הוא יהיה תוספת אטרקטיבית ומצלה.

עוד מהמשפחה: אלביציה ורודה »