لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: اللُبْنَى، اللّبان، الإصطرك الطبي
المنشأ: بريّ في البلاد
طبيعة الشجرة: شجيرة كبيرة أو شجرة صغيرة نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: أزهار بيضاء متدلية
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: عنبة سامة بلون أخضر مائل إلى الأصفر
الارتفاع عند البلوغ: 8 م
القطر عند البلوغ: 4 م
سرعة النمو: متوسطة
الريّ: مقتصد، يحتاج إلى ريّ مساعد في مرحلة الترسخ
التربة: جميع أنواع التربة ما عدا المالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد ما عدا غور الأردن ووادي العربة
التحمل المناخي: يتحمل البرد وموجات الحر
الاستخدامات: منفرد، فناء، أو حوض زراعة

اللَّبْنَى الطِّبِّيّ هي شجيرة كبيرة أو شجرة صغيرة نَفْضِيّة، تنمو بريًّا في البلاد، وتنتشر بكثرة في أحراش الشمال وجبال القدس. جذعها رمادي ذو قشرة متقشرة الملمس، وأوراقها خضراء نضرة، بسيطة وناعمة، ولونها من الجهة السفلية مائل إلى الأبيض. في مرحلة تساقط الأوراق تصفرّ أوراقها وتمنح الشجرة مظهرًا خريفيًا جميلاً. تزهر اللَّبْنَى في أواخر الربيع وبداية الصيف بعناقيد من الأزهار البيضاء المتدلية من أطراف الأغصان، ويتّسم مركز الأزهار باللون الأصفر. الإزهار وفير ولافت، ويذكّر كثيرًا بأزهار الحمضيات، كما أن رائحته عطرة وتشكّل مصدر رحيق مهمًّا للنحل. يُعتقد أن اسم “اللَّبْنَى” جاء من بياض أزهارها. تنتج الشجرة ثمارًا على شكل عنبات صغيرة بلون أخضر مائل إلى الأصفر، تحتوي في داخلها نواة سامة جدًا. وهي شجرة متأقلمة، قادرة على النمو في أنواع متعددة من الترب والمناخات، لكنها لا تنجح في مناطق غور الأردن ووادي العربة. وكغيرها من النباتات المحلية، فهي مقتصدة في استهلاك المياه، وتشكل إضافة رائعة للحدائق والمنتزهات المصممة على الطراز المحلي الطبيعي.
ومن المثير للاهتمام أن اللَّبْنَى الطِّبِّيّ ذُكرت في التوراة، رغم أن هويتها الدقيقة ليست مؤكدة. في العصور القديمة عُدّت نباتًا ذا خصائص طبية، أما اليوم فمعروف عنها أنها سامة، ويُستعمل راتنجها العطري في صناعة مواد التجميل.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.