لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: خوريسيا بيضاء
المنشأ: الأرجنتين، البرازيل
طبيعة الشجرة: شبه نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: أبيض أو أصفر
موسم الإزهار: الصيف
الثمار: علبة تشبه ثمرة الأفوكادو
الارتفاع عند البلوغ: 15 م
القطر عند البلوغ: 10 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: اقتصادي، يُنصح بريّ مساعد في الصيف
التربة: جميع أنواع التربة
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد
التحمل المناخي: مقاومة للبرد، والحرارة، والجفاف
الاستخدامات: منفردة، تزيينية (نحتية)، أشجار شوارع
القابوق المميّز شجرة صغيرة إلى متوسطة الحجم، شبه نَفْضِيّة، موطنها الأصلي أمريكا الجنوبية. يتميّز جذعها بمظهرٍ نحتيّ لافت، حتى في الفترات التي تكون فيها خالية من الأوراق؛ إذ يتّخذ شكل القارورة، عريضًا عند القاعدة وضيّقًا كلما ارتفع إلى الأعلى. الجذع والفروع مغطّاة بأشواك تشبه المسامير، مما يمنحها مظهرًا فريدًا. أوراق الشجرة مركّبة، تتكوّن من سبع وُريقات ممدودة بيضوية الشكل، ذات أطراف مسنّنة قليلًا. تزهر الشجرة في الصيف بأزهارٍ بيضاء جميلة؛ وبسبب الإكثار بالبذور، قد تختلف فترة الإزهار بين الأشجار، فبعضها يزهر في أوائل الصيف وأخرى في الخريف، عندما تكون خالية من الأوراق. كما تختلف الأزهار من شجرةٍ إلى أخرى: بعضها أبيض تمامًا، وبعضها أبيض ذو مركزٍ أصفر، وأحيانًا صفراء بالكامل. أزهارها تشبه الزنابق الصغيرة. ثمارها على شكل علبٍ تشبه الأفوكادو أو الإجاص، وعندما تنفتح إلى خمس فصوص، تكشف عن كتلةٍ من ألياف قطنية تحيط بالبذور. نموّ الشجرة سريع، ومع الريّ الجيّد والتصريف المناسب يمكن أن تنمو حتى خمسة أمتار في السنة في ظروف مثالية. بعد أن تستقرّ، تصبح قليلة الحاجة إلى الماء، لكنها تستفيد من ريّ صيفيّ منتظم. تُناسب جميع أنواع التربة في البلاد، بما في ذلك الجيرية والمالحة.
للشجرة جذر وتديّ، ومع التحضير السليم لحفرة الزراعة يمكن زراعتها في الشوارع المرصوفة دون الخوف من إتلاف الرصف. بفضل مظهرها النحتيّ، وجذعها المغطّى بالأشواك، وإزهارها الباهر، يُعتبر القابوق المميّزة من أجمل أشجار الزينة وأكثرها تميُّزًا.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.