لا تتردد في المشاركة:
المنشأ: أمريكا الشمالية
طبيعة الشجرة: صغيرة إلى متوسطة الحجم، نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: ورديّ
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: بقول مسطّحة
الارتفاع عند البلوغ: 8–9 م
القطر عند البلوغ: 8–10 م
سرعة النمو: متوسطة
الريّ: اقتصادي، يحتاج إلى ريّ مساعد في مرحلة التكيّف
التربة: جميع أنواع التربة ما عدا المالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء منطقة العربة
التحمل المناخي: مقاوم للظروف القاسية، حساس للملوحة
الاستخدامات: منفرد، مجموعات، شارع، جادّات
شجرة صغيرة إلى متوسطة الحجم، نَفْضِيّة، أصلها من أمريكا الشمالية. العلامة المميّزة الأبرز للزمزريق الكندي هي بلا شك إزهاره الباهر باللون الورديّ اللامع الذي يظهر في بداية الربيع. تزهر الشجرة في عناقيد كثيفة من الأزهار الصغيرة الشبيهة بالبازلاء، تغطي الفروع بالكامل وتمنحها مظهرًا فريدًا ولافتًا للغاية. بعد الإزهار في الربيع، تبدأ الأوراق بالتفتح بلون يميل إلى الأحمر، ثم تصبح خضراء نضرة عند نضجها. أوراق الشجرة كاملة الحافة، قلبيّة الشكل كما في باقي أنواع الزمزريق. في الصيف، تتكوّن بقول بنية صغيرة تُعكّر مظهر الشجرة. أما في الخريف، فيتحوّل لون الأوراق إلى أصفر قبل تساقطها. جذع الشجرة عادةً قصير، متشعّب من مستوى منخفض، محزّز، ولونه بنيّ مائل إلى الأحمر الداكن.
يشبه الزمزريق الكندي إلى حدّ كبير الزمزريق الأثيبي، بل ويزهر في نفس الفترة تقريبًا. فكيف نُميّز بينهما؟ الزمزريق الكندي ينمو أسرع ويصل إلى ارتفاعٍ أكبر من الأثيبي، وأزهاره أفتح لونًا قليلًا، وإن لم يكن الفرق كبيرًا.
كذلك، بنيته أكثر انتصابًا، وأوراقه أكثر خضرة وحيوية على مدار موسم النمو. كما أن من السهل تشكيله وتنسيقه، وهو أنسب قليلًا كشجرة شوارع، خاصة لأنه لا يُنتج نموّات قاعدية مثل قريبه المحلي. الشجرة مقتصدة في استهلاك الماء، وتنجح حتى في المناطق الجافة نسبيًا، لكنها تنجح أكثر في المناطق الباردة والرطبة.
ومن المثير للاهتمام أن الزمزريق الكندي هو الشجرة الرسمية لولاية أوكلاهوما في الولايات المتحدة.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.