في الإكثار الطبيعي للأشجار (عن طريق البذور) لا توجد طريقة للتحكم بصفات الشجرة، وتنتج أشجار بخصائص متنوعة وباختلافات واضحة بين الأفراد. بواسطة التطعيم، أو بالإكثار الخضري (الإكثار بالعُقَل)، يتم الحفاظ على الصفات المرغوبة للشجرة واستنساخها: شكل التاج، شكل الأوراق، ألوان الإزهار، ألوان تساقط الأوراق، ذكر أو أنثى، مع أشواك أو بدون، مقاومة للأمراض والآفات، مدة الإزهار وتوقيته وغيرها. وبذلك يصبح بالإمكان التحكم بشكل كبير بصفات الأشجار، وتحقيق درجة عالية من التجانس بين الأفراد.
التطوير الحديث يعتمد على التهجين والحفاظ على صفات مختارة، أو على العكس، على الحفاظ والاستنساخ الوراثي لطفرة عشوائية تم اكتشافها وتملك صفات تستحق الحفظ. وبهذه الطريقة يتم تطوير أصناف تتميّز بالصفات المراد الحفاظ عليها.
قبل إطلاق صنف جديد إلى السوق، من المهم الاعتماد على خبرة سنوات، وأحيانًا قد يتطلب الأمر عقودًا. وذلك من أجل ضمان منظور يكون واسعًا بما فيه الكفاية، وتوفُّر نتائج مثبتة تشهد بأن مجمل الصفات في ذلك التطوير جيدة، ملائمة للشجرة ولمجالات استخدامها البستانية.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.