מוזמנים לשתף:

טבבויה איפה ‘סתריה’

Tabebuia impetiginosa ‘Satariya’

שם עממי : טבבויה ורודה
מוצא : מרכז ודרום אמריקה
אופי : שלכת מותנת
צורת צמרת : סגלגלה
פריחה : ורוד לילך סגול
עונת פריחה : אביב
פרי : תרמיל חום שחור
גובה כבוגר: 12 מ’
קוטר כבוגר: 6 מ’
קצב גידול : בינוני- מהיר
השקיה : חסכונית, מומלץ בהשקיית עזר
קרקע : כל הקרקעות מלבד מלוחות
התאמה גאוגרפית :
עמידות אקלימית : עמידות בחום ולחות, רגישות בקור
שימושים : בודד, קבוצה, שדרה, צל

עץ הטבבויה איפה ‘סתריה’ הינו עץ נשיר מותנה, אשר בארץ גדל לגובה של כ-9-12 מ’. עץ פריחה גבוה ואליפטי. בעבר מין זה נקראTabebuia ipe , ומכך נגזר שמו בעברית, טבבויה איפה. באזור מוצאו באמריקה הטרופית, הוא מגיע לגובה 30 מ’ ולקוטר 8 מ’. קליפת הגזע שלו יחסית חלקה, מחורצת וצבעה חום בהיר, העלים מורכבים ונגדיים . במשך החורף העץ משיר את עליו ובחודש מרץ כל העץ מתכסה בפריחה ורודה, שופעת ובולטת לפני הלבלוב, אשר נמשכת כשישה שבועות. הפרחים דמויי משפך וערוכים באשכולות מעוגלים, צבעם ורוד בוהק, ובלוע המשפך כתם בגוון צהבהב. לאחר הפריחה העץ מתכסה עלווה ומתפתח פרי מוארך, תרמילי שאורכו כ-30 ס”מ, האופייני למשפחת הביגוניים. העץ צומח לאט בשנים הראשונות ועם התבוססותו קצב הצמיחה הופך בינוני-מהיר. עץ מעמיק שורש הזקוק להשקיה רבה בשנים הראשונות אולם כבוגר ישרוד ללא השקיה כלל- גם בקרקעות חוליות. במקור, באקלים טרופי/סוב טרופי בברזיל, העץ מוגדר כעץ גדול בעל עצה קשה מאדימה ומשמש להכנת ריהוט איכותי בתעשיית העץ. העץ עמיד למחלות ולמזיקים.

עצת העץ של מין זה קשיחה מאוד ועמידה לריקבון, לכן היא משמשת לבנייה ולהקמת גדרות, אך יש חשש שכריתתו תביא להכחדת העץ ביערות הגשם של דרום-אמריקה. העץ נפוץ מאוד, ניטע בגינות ושדרות גם באזורים אחרים בעולם. בנוסף, העץ משמש גם כמקור מזון לדבורים ומקור לתרופות המופקות מקליפת הגזע. בשנים האחרונות נעשו בדיקות מעבדתיות שהוכיחו שלחומרים בקליפת העץ יש השפעה קטלנית על מגוון חיידקים, אך בניסיונות בעכברים נמצא שהחומרים האלה רעילים והם עלולים לגרום למוות של עוברים.

העץ מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, בכל סוגי הקרקע ובתנאי שתהיה מנוקזת. בארץ אנו נמנעים מלשתול אותו באזור ההר הגבוה כיוון שהזן רגיש לקור וסובל באזורים בהם הטמפרטורה יורדת בחורף אל מתחת ל-4 מעלות צלזיוס. בשנותיו הראשונות לאחר שתילה יש להשקות באופן סדיר ועם התבגרותו יסתפק ב-2-3 השקיות עומק במהלך הקיץ. העץ מתאים לשתילה בגינות, במרכז הדשא, זאת בזכות עלוותו הדלילה אשר מטילה צל אוורירי המונע התנוונות דשא מחוסר אור. מתאים לשתילה כעץ רחוב או כעץ ראווה בגן.

הסוג טבבויה נחשב לסוג חדש יחסית במשפחת הביגנוניים והוא כולל כ-100 מינים של עצים או שיחים, ירוקי עד, נשירים ונשיר מותנה שמוצאם באמריקה הטרופית. באמצע שנות ה-70 העץ אוקלם בארץ ע”י חוות הנוי, בשמו הקודם טבבויה איפה. באותם שנים נשתלו העצים הראשונים בחוות הנוי, במכון וולקני, בקיבוץ מסילות ובקיבוץ אורים. בהמשך, לאחר שהעצים פרחו וייצרו זרעים, אלו נאספו והיוו את המקור לשתילים שהופצו במשתלות השונות בארץ. שתילים אלו אופיינו בגזע בעל קוטר צר וגם לאחר שנשתלו בגינון, נדרשו מספר שנים עד שהתקבל גזע בעל קוטר של 2-3 צול. תכונה נוספת שאפיינה מקור זרעים זה, העצים פרחו רק כאשר הגיעו לשנתם השישית או השביעית. בארץ קיים זן מוגדר- טבבויה איפה ‘סנטה ברברה’. בזן זה קצב בצמיחה מהיר והעץ מגיע לממדים של עץ בינוני. בשנת 2017 רשמה סימה קגן זן פטנט נוסף, טבבויה אימפטיגינוסה ‘סתריה’ המצטיין בפריחה בצבע יותר כהה מזן ה’סנטה ברברה’ בגווני ורוד-מג’נטה ומופע פריחה כדורי שנראה כמו פונפונים ורודים.

עוד במשפחה: טבבויה איפה ‘סנטה ברברה’ | טבבויה איפה ‘סנטה ברברה’ מורכבת | טבבויה איפה ‘סתריה’ |

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.