פיקוס התאנה

עץ התאנה מוכר מאוד בנוף הארצישראלי. הוא אחד משבעת המינים בהם נתברכה ארצנו, והוא החלב ב”ארץ זבת חלב ודבש”. משחר ההיסטוריה עץ התאנה היה שכיח מאוד בארצנו כעץ לפרי מאכל. ואכן ראוי קודם כל לציין את פריו המתוק- פגה מתוקה מאוד, החביבה הן על בני האדם והן על הציפורים והחיות השונות בסביבתנו. יש הטוענים כי התאנה היתה המין הראשון שבני האדם הרבו לשם אכילה, צורת החקלאות הראשונית ביותר. יש כיום זנים רבים של פיקוס התאנה, הנבדלים זה מזה בצורתו וגודלו של העץ, הפרי, עונת ההבשלה וכו’. אנו במשתלה מגדלים תאנה לבנה ותאנה קפריסאית סגולה. העץ הוא חד מיני, כלומר יש עצי זכר ועצי נקבה, אך אפשר למצוא גם פריטים שהם גם זכר וגם נקבה.

גזעו של עץ התאנה חלק וקצר מאוד ונופו עגול ורחב. עלי העץ רחבים ובעלי 3 או 5 אונות גדולות. עורקי העלים בולטים בצדם העליון של העלים ומחוספסים בצדם התחתון. הוא עמיד מאוד בתנאי החום והקור האופייניים לאקלים המזרח תיכוני ויעמוד גם בתקופות בצורת. העץ מאריך חיים וניתן למצוא פריטים בני 100 שנה ויותר. שורשיו של העץ תוקפניים והוא אינו מומלץ בקרבתם המיידית של מבנים או מערכות ביוב, כיאה לעץ ממשפחת הפיקוסים. השורשים יעדיפו תמיד להעמיק על מנת למצוא מי תהום. העץ יוצר צל רב ומקרר את סביבתו לטובת חיות שימצאו תחתיו מקלט בזמנים של חום כבד. הוא מהווה חלק חשוב מהמערכת האקולוגית באזורינו ומהווה מקור מזון חשוב לציפורים וחיות רבות, שתורמות בצורה זו להפצתם של הזרעים. חלב העץ יכול לגרום לגירוי לעור האדם. התאנה נחשבת לעץ פגיע. האויבת הנצחית שאף נקראת על שמה היא יקרונית התאנה. ליקרונית יש נטייה לפגוע בעיקר באזור צוואר השורש של העץ, בגזע הראשי, ויכולה תוך כמה ימים לפגוע אנושות ואף לחסל עץ בוגר. על כן יש תמיד להיות עם היד על הדופק לגבי מזיק זה. אנו ממליצים להימנע מגיזומים אגרסיביים של ענפים בבגרותו של העץ שכן התאנה רגישה לריקבון ולחדירת מזיקים משניים. תופעות אלה נפוצות בעצים בוגרים שעברו שבירות/ קריעות או גיזומים אגרסיביים שהותירו פצעים בעלי שטח פנים גדול. ניתן להימנע מכך ע”י עיצוב נכון בשנותיו הראשונות של העץ.

עוד בבמשפחה: פיקוס בנימינה | פיקוס השדרות | פיקוס השקמה | פיקוס התאנה | פיקוס חלוד | פיקוס מעוקם (דמוי מגנוליה) | פיקוס צר עלים (תאילנדי) | פיקוס קדוש | פיקוס בנגלי | פיקוס בת שקמה (תאנת בר) | פיקוס ברטרי | פיקוס כינורי