מוזמנים לשתף:

ברוש מצוי ‘סנטה קטרינה’

Cupressus Semprvirens

משפחה : ברושיים Cupressanceae
מוצא : אגן הים התיכון
אופי : ירוק עד
צורת צמרת : צריפית
פריחה : ללא חשיבות גננית
עונת פריחה : אביב
פרי : אצטרובל
גובה כבוגר : 12-15 מ’
קוטר כבוגר : 1.5 עד 2 מ’
קצב גידול : מהיר
השקיה : חסכונית
קרקע : כל הקרקעות
התאמה גאוגרפית : כל הארץ
עמידות אקלימית : עמידות בקור, בחום וביובש
שימושים : בודד, קבוצה, פיסולי, שדרה

ברוש מצוי ‘סנטה קתרינה’ הוא הזן המעטר את הטרסות היפיפיות של הגנים הבהאיים בחיפה. הוא עץ ירוק עד בעל נוף צריפי ועלים מחטניים, כמו כל זני הברוש המצוי. כמוהם, הוא ממהר לצמוח ומאריך ימים, ועמיד מאוד מול כל מזג האוויר שעשוי לפקוד כל אזור בישראל. הוא גם יכול לגדול בכל סוג אדמה, כולל קרקעות מלוחות וגיריות. לפיכך הוא מתאים לכל אזורי הארץ. עם זאת חשוב לשים לב ולטפל מיידית בכל תופעה חריגה שעלולה לנבוע ממחלה או ממזיק כלשהו, שכן הברושים נוטים להיות פגיעים במקרים של מחלות או פגיעות מזיקים.

נוף העץ זקוף, צר ופיסולי. הוא מגיע לגובה של 12-15 מ’ ולרוחב של 1.5 עד 2 מ’. צבעו ירוק כהה עם נגיעה אפרפרה. גם הגזע נאה וציורי. פרטים בודדים יפים כעצי נוי בגינות, ובשתילה צפופה של מספר עצים – הם יכולים לשמש כשוברי רוח מוצלחים. הם מצוינים גם למרחב הציבורי, כשדרות או בחורש.

עוד במשפחה: ברוש מצוי ‘איטלקי’ | ברוש מצוי ‘טוטם’ | ברוש מצוי ‘סנטה קתרינה’ | ברוש מצוי ‘שער הגיא’ | ברוש מצוי ‘דליה’

 

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.

דילוג לתוכן