אראוקריה בידוויל

ארוקרייה בידוויל מכונה גם אורן בוניה (bunya pine) הוא עץ מחטני גדול, ירוק עד אנדמי לאוסטרליה. הוא עץ המגיע לגובה רב מאוד. בעל גזע יחיד לא מסועף עם קליפה חומה כהה או שחורה מתקלפת. בצעירותו בעל צורה פרמידיאלית ובבגרותו ענפיו מסתדרים בצמרת העץ כלפי מעלה ובחלקו הנמוך יותר של הגזע הענפים נשמטים לכיוון הקרקע. סידור זה נותן לעץ צללית בצורת ביצה ייחודית מאוד. העלים מחטניים, קטנים ונוקשים עם קצה חד שיכול לחדור לעור בקלות. הם בצורת משולש צר, רחב בבסיסו. אורכם בין 1-5 ס”מ. צבעם העליון ירוק מבריק ומעט חיוור בצידם התחתון. סידור העלים ספירלי בזוגות עלים נגדיים. העץ חד-ביתי, כלומר על אותו פרט ניתן למצוא גם פרחים נקביים וגם פרחים זכריים. עצים יגיעו למופע של פריחה רק בערך מגיל 14 שנה. ה”פריחה” שונה ממה שאנו רגילים, למעשה קיימת “פריחה” זכרית טרמינלית בצורת חרוט באורך של כ-20 ס”מ אשר מגיע לבגרות באזור אוקטובר-נובמבר ומכיל בתוכו את האבקנים. ה”פריחה” הנקבית נראה כאיצטרובל גדול מאוד שיכול להגיע לגודל של כ-30 ס”מ אורך ו-20 ס”מ רוחב. בגרות האיצטרובל מתרחשת מדצמבר-מרץ ובהבשלתו יכול להגיע למשקל של עד כ-10 ק”ג! הפריחות נחשבות מהגדולות מכל מיני עצי המחט. העץ איטי מאוד לנבוט (בין חצי שנה לשנה עד לצמיחת שורשים). לכן מומלץ לרבות את העץ בצורה של ייחורים.

בשפות האבוריג’ינים האוסטרליות השונות עץ זה ידוע כ- banya, bonye, bonyi, bunyi, bunya-bunya מה שנתן לו את שמו העממי “bunya pine”. הזרעים (“גרעינים”) של עץ זה אכילים, אך בעלי מעטפת קשיחה שרק לאחר הרתחתם במים ניתן לפצח אותם. טעמם מזכיר ערמון רק בעל פחות טעם וריח. ה”אגוזים” היו מקור מזון חשוב עבור ילידים אוסטרלים, כל משפחה אבוריג’ינית הייתה בעלת קבוצת עצים עצים ואלו היו מועברים מדור לדור. אומרים שזה המקרה היחיד של רכוש אישי תורשתי בבעלות העם האבוריג’יני. אגוז הבוניה נאכל ע”י האוסטרלים הילידים גם נא וגם מבושל, וגם בצורתו הבוסרית. בנוסף, הם טוחנים אותם לעיסה שנאכלת ישירות או מבושלת על גחלים להכנת לחם שנקרא מאנו.

בין היתר משמש העץ לבניית לוחות הסאונד של גיטרות אקוסטיות, ארונות ועבודות עץ.

העץ לא מאוד נפוץ בארץ, דומה במבנה לאראוקריות הנפוצות בארץ, למעט העלווה אשר שונה בתכלית במרקמה ובצורתה מהאראוקריה הנפוצה בארץ.

עוד מאותה משפחה: 
אראוקריה בידוויל | אראוקריה רמה