מוזמנים לשתף:

אלון אנגלי ‘צר’

Quercus robur ‘Fastigiata’

מוצא : דרום מזרח אירופה עד מערב אסיה
אופי : בינוני, נשיר
צורת צמרת : צריפית
פריחה : זכרית דמויית עגיל, נקבית דמויית אגוז
עונת פריחה : אביב
פרי : בלוט
גובה כבוגר :  15 מ’
קוטר בוגר: 1.5-2 מ’
קצב גידול : בינוני
השקיה : חסכונית, זקוק להשקיית עזר בקליטה
קרקע : כל הקרקעות, מלבד מלוחות וגיריות
התאמה גאוגרפית : כל הארץ מלבד עמק הירדן והערבה
עמידות אקלימית : עמידות בקור, רגישות בחום
שימושים : בודד, קבוצה, שדרה, חורשה, יער

זן צריפי של האלון האנגלי. האלון ה”צר” מתאפיין בנוף צריפי צר מאוד, הדומה לזה של הברוש המצוי (כדוגמת ‘שער הגיא‘ או סנטה קתרינה ). גזעו של עץ זה קצר יחסית, בצבע אפור כהה. פני הגזע מחורצים. עליו של האלון הצר פשוטים, מרובי אונות ומפורצים. צבעם ירוק כהה, כאשר הצד התחתון בהיר יותר. הוא מפגין מופע שלכת של עלים המתייבשים על העץ ומתנתקים ממנו רק בשלהי החורף, יחד עם תקופת הלבלוב, אז גם מופיעה פריחת העץ. פריחה זו חסרת חשיבות גננית. האלון האנגלי הצריפי חונט בלוטים אובליים, המתאפיינים בספלול המהווה כשליש מכלל הבלוט. הוא עמיד ברוב סוגי הקרקעות, ומעדיף קרקעות מנוקזות ולא מלוחות או גיריות. יחסית למוצאו, הוא עמיד בתנאי בצורת. העץ מאריך חיים כאחיו האלונים. יש לציין כי האלון  האנגלי הצר סובל מקימחון ורגיש לאמברוזיה. בשל מופעו הצר וההדוק, ועמידותו בתנאים אורבניים, אנחנו מאמינים שיש לו פוטנציאל רב בגינון מוניציפאלי וציבורי בארץ, ובמיוחד לזנים המורכבים המצטיינים שלו, שיבטיחו גם אחידות במופע העצים.

עוד מהמשפחה: אלון השעם | אלון התבור | אלון הגלעין |אלון ארוך עוקצים | אלון אנגלי “צר” | אלון מצוי | אלון וירג’יניאני | אלון מכלוא שעם-תבור ‘גוליית’ | אלון ערמוני | אלון הלבנון | אלון התולע | אלון שסוע | אלון מכלוא שסוע ולבנון ‘אליהו’

 

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.

דילוג לתוכן