תארו לכם שאנו מטיילים עכשיו ברחובות ערים בארץ ורואים שדרות עצים בוגרים: שורה של כמה עשרות/ מאות מטרים של גזעים ישרים, עצים מפותחים בעלי נוף אחיד, עלווה, פריחה או שלכת אחידה. לא נמצא הרבה כאלו אם בכלל. למה בעצם? הרי כבר עשרות שנים שנשתלים פה עצים ברחובות הערים. אנו רואים שדרות של עצים גדולים לצד קטנים, כאלו שהתפתחו וכאלו שהתנוונו, עצים עקומים, שבורים, כאלו שגזומים בצורה לא ברורה, כאלו שאיבדו צורה, שדרות המכילות סוגים שונים של עצים… כנראה שיש מספר דברים שאיננו עושים מספיק טוב.
מוזמנים לשתף:
מודעות: קודם כל צריכים לדעת, איך בכלל אמורות להיראות שדרות טובות של עצים. מה אנו מצפים לראות מבחינת עיצוב העצים האם קצב התפתחותם סביר , אחידות , בריאות וחיוניות העצים.
חשוב להבין, כי לכל עץ יש אופי ייחודי לו, הבא לידי ביטוי בצורת הצימוח, בקצב הצימוח, באופן הטיפול או הגיזום שלנו, בתנאים שמתאימים לו וכדומה על מנת שיתפתח באופן האופטימאלי. בראש ובראשונה חשוב שהעצים המגיעים מהמשתלות יהיו במצב אידיאלי: הדגש יהיה בעיצוב שלד העץ ובמערכת שורשים מותאמת לגיל וגודלו של נוף העץ.
שלב נוסף וחשוב לא פחות הוא המרחב בו יישתל העץ. תכנון עצים במדרכות חייב במודעות בסיסית, של מרחב שטח האדמה הנדרש בסוג האדמה שבה נשתל העץ. בור השתילה חייב להיות רחב ועמוק מספיק, עם אדמה עשירה ונקייה מפסולת או חומרים אחרים העלולים לעכב או לדכא את התפתחות העץ.
דגש נוסף חייב להיות על מערכות השקיה מתוכננות מראש, היכולות להבטיח השקיה תקינה למאה אחוז מעצי השדרה, לאורך שנים רבות. זאת פעולה שחייבת להעשות באופן קפדני ויסודי. כך נוכל לדעת כי אפשרנו תנאים אופטימליים לכל העצים בשדרה. יש לוודא כי ההשקיה תקינה ומופעלת כבר בשלהי החורף ותחילת האביב.
בארץ קיים היום חוק, המגביל השקיה בערים וברשויות עד לראשון באפריל. למעשה, אנו עדים למקרים רבים, לאורך השנים, של פרקי זמן יבשים וארוכים, בעונת הגשמים. תקופת לבלוב העצים מתחילה כבר בסוף חודש ינואר ועד סוף חודש מרץ, אז כמעט כל העצים כבר מלבלבים ומתחילים את עונת הצימוח החזקה. ללא השקיה בתקופה הזאת, “תקופת ההתנעה”, הכל כך קריטית, העצים ידשדשו ויאבדו מחיוניותם, יאבדו מומנטום חשוב וחיוני של צימוח והתפתחות הקיים אך ורק בשלב ההתעוררות.
כדאי לתת את הדעת על כך ולחתור לשינוי החוק, שכן השפעתו על העצים ובמיוחד על הצעירים משמעותית במיוחד. תקלה, איחור, או פספוס בהשקיה, בעונות החמות ובתקופת הצימוח, תשפיע על צימוח והתפתחות העץ, בעיקר בעצים צעירים. עצים צעירים, לאחר שתילה, יש להשקות פעם ביומיים ולהפחית לפי העונה (כמות משקעים וטמפרטורה).
עצים צעירים, שעברו את שנת הקליטה (עונה שבה העץ יצר ענפי צימוח חדשים, משמעותיים ובעצם, הכפיל את קוטר הנוף מיום השתילה) מומלץ להשקות פעמיים שלוש בשבוע – בתקופת האביב ולהגביר לשלוש ארבע פעמים בשבוע – בתקופת הקיץ והסתיו, כאשר מזג האוויר עדיין חם. זאת לפחות במשך השנתיים שלוש הראשונות.
בעצים המבוססים בקרקע, בד”כ לאחר שנתיים או שלוש (חשוב לשים לב לעונות שהעץ הכי צומח בהן) מומלץ להפחית במספר ההשקיות ולהגביר את משך ההשקיות, לפחות פי שניים מעץ צעיר ואף שלוש תלוי בסוג העץ. המטרה היא לגרום לעץ להעמיק את מערכת השורשים שלו, לאחר שהתבססה בקרקע.
חשוב לדעת, כי יש עצים הסובלים מעודפי מים: סיגלון, ספיון-שעווה ואלביצייה-ורודה סובלים יותר מעודפי מים בתקופת השתילה. גם כרבל-לביד וקופניון דמוי חרוב רגישים. בכלל, יש לשים לב כמעט בכל עץ, לצבע העלים שתמיד יראה חיוני. סימנים של הצהבה והתייבשות בקצות העלים, הינם, לרב, סימנים כמעט בטוחים למצב של עודף מים או חוסר ניקוז. עץ אשר יסבול מעודפי-מים, לא יצמח ואף יתנוון.
בגיזום עץ צעיר, חשוב לשים דגש על יצירת שלד מאוזן ומניעת בעיות קריטיות עתידיות, בצמתים ובזוויות-הענפים הנמצאים סביב השלד המרכזי של העץ. בכל סוגי העצים, מומלץ לבצע בשנים הראשונות, גיזומים להרמת נוף ו/או עיצוב נוף, בהתאם לסוגם ולאופיים.
כושר צימוח משתנה בין סוגי העצים. יש לשים לב בשנים הראשונות, ליכולתו של הגזע להחזיק את נוף-העץ, מבלי שיתעקם או יגרום לעיוות כיוון הצימוח או לשבירתו. מצב כזה ניתן לפתור בשתי-דרכים, ולעיתים לשלבן יחד: תמיכת העץ, במידה ובאזור יש רוחות, וכן, בעזרת גיזום המפחית משקל ומאוורר את נוף העץ (מניעת ‘אפקט מפרש’). בעצים רבים, תידרש פעולה חוזרת. בחלק – אף לעיתים יותר תכופות, עד ליצירת מערכת שורשים מבוססת ושלד איתן ועמיד.
חשוב להקפיד, כי הגיזום לא יעלה מעל 30 אחוז מנפח הנוף. אין לנו כוונה לדכא או להחליש את העץ. בעזרת זיהוי והכרות טובה של סוג ואופי העץ, נדע מתי הזמן המתאים ואף האופטימלי לגזום אותו. מצד שני, מתי לא כדאי לגזום אותו. גיזום חזק מידי של עצים הרגישים לקור או לחום, בתקופת החורף והקיץ, עלול להזיק מאד לעץ ולחשוף אותו למפגעים רבים.
את העצים הנשירים, יש לגזום, בשלהי החורף, כשבועות ספורים לפני הלבלוב. הגיזום יכול להיות משמעותי למטרת עיצוב שלד העץ. ניתן לבצע גיזום נוסף אך לא משמעותי, בשלהי הקיץ (סוף אוגוסט -תחילת ספטמבר) יש להימנע מפצעי-גיזום גדולים, בתקופה הזאת.
עצים ירוקי-עד ונשירים מותנים, יש לגזום, בתקופת האביב ובסתיו. עונת הצימוח החזק מתחילה באביב, כאמור, זאת גם תקופה טובה לביצוע גיזום משמעותי, לעיצוב השלד והנוף.
בעצים צעירים, בעלי כושר צימוח גבוה, מומלץ בשנים הראשונות, לשקול גיזום נוסף בסתיו. זאת על מנת להימנע מפגיעות העלולות להיגרם בעונת הגשמים. עצים כדוגמת דק פרי ‘הגר’; היביסקוס סתריה; מכנף נאה; אלביצייה צהובה; צאלון; פלטופורום; סיגלון; בוהינייה וכדומה.
יש להימנע מפצעי-גיזום גדולים, בתקופה הזאת, במיוחד באזור השלד המרכזי. גיזום הרמת-נוף, חייב להתבצע באופן הדרגתי, לפי התפתחות העץ ויכולתו להחזיק ולאזן את צמרת העץ. הרמת-נוף מהירה עלולה להחליש את העץ ולגרום לעיקוב ודיכוי העץ (פגיעה בכמות המוטמעים). עצים כדוגמת אלונים; אלות; אדר סורי וכדומה. כמו כן, להאצת צימוח העץ לגובה דבר שיגרום קרוב לוודאי לפגיעה באיזון, לעיוות העץ ולחשיפה שלו לרוחות. וכן, תעלה את פוטנציאל השבירה שלו. עצים כדוגמת איקליפטוס-טורלי; דולב; צפצפה וכדומה.
כאמור, הרמת-הנוף חייבת להתבצע, באופן הדרגתי, לפי התעבות והתעצות שלד העץ. דבר שיעיד על התבססותו בשטח החדש. במצב כזה, יש לבצע גיזומי הקצרה לענפי השלד הזמניים, עד להתפתחות משמעותית של השלד מעליהם.
כאשר בעץ מסוים ניכרים סימני מצוקה, כמו בעיה בצימוח, הצהבה או השחמה על העלים, עודפי מים, מחלות או מזיקים וכדומה, אנחנו לא נבצע בו גיזום, נפעל לפתרון הבעיה ורק לאחר שנבחין בצימוח חדש, משמעותי וחיוני בעץ נוכל לבצע גיזום. כאשר זיהינו עץ במצב של התייבשות/ עקה, ניתן לעזור לעץ, על ידי גיזום קצוות הענפים (הלבלוב הצעיר) ומריטה של חלק משמעותי מעלוות העץ, על ידי פעולה שנקראת ‘שילוח עלים’.
נושא נוסף ולא פחות חשוב הוא בהכרות סוגי העצים. כך נדע מה כדאי לשתול ואיפה, ומה לא כדאי לשתול. מיישים, מילות, אלונים, אלות, דולבים – אלו עצי שדרה מצטיינים. אלביציות, פלטופורום, כסייה או היביסקוס – פחות יתאימו כעצי-רחוב.
בנוסף, יש להבין את חשיבותם ויתרונותם של העצים המורכבים. בריבוי טבעי של עצים (על ידי זרעים) מתקבלת שונות בתכונות העץ. לפעמים משמעותית יותר ולעיתים פחות. למעשה, אין לנו יכולת לשלוט בה. בעזרת ריבוי וגטטיבי או בביצוע הרכבה, אנו משמרים ומשכפלים תכונות רצויות של העץ. כך משיגים אחידות בצורת הנוף, בעלווה, בצבע הפריחה ובצבעי השלכת. כן גם משמרים זכר או נקבה, קוצני או ללא קוצים, עמידות למחלות או מזיקים וכדומה.
בעזרת העלאת המודעות וחתירה למקצועיות אין לי ספק שבעתיד נוכל ליהנות משדרות עצים אחידות, מפוארות ומרשימות.
המשתלה מוכרת בסיטונאות וללקוחות פרטיים, בתיאום מראש- 054-8680199 | משרד 08-8573047 | משרד- הזמנות בוואטסאפ 054-8680188 | ilanursery@gmail.com | החריש 37, נווה מבטח
© כל הזכויות שמורות לאילן משתלות בע”מ. אין להעתיק או לשכפל פריטים מתוכן הדף ללא אישור
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.
