רוצים לשתול עץ. בגינה פרטית, בשדרה עירונית או בחורשה. האם העץ שאנחנו רוצים שם, יפה ככל שיהיה, הוא העץ הנכון? האם הוא מתאים לשימוש שאנחנו מייעדים לו? האם הוא מתאים לאזור בארץ, או למיקום הספציפי? הנה מספר דגשים – על מה לתת את הדעת בבחירת העץ הנכון.
מוזמנים לשתף:
הכתוב אינו מדריך מדויק לבחירת העצים הנכונים. מדריך כזה יהיה ספר או מאמר ארוך מאוד… המטרה היא להציף את הדגשים החשובים, עם מעט דוגמאות, ולהדגים מה הם הגורמים אליהם יש להתייחס בבחירת העץ, מה לברר, ועל מה להקפיד, כדי שעץ יגדל כראוי במקום בו הוא ניטע, וימשיך לעמוד ביעד הגנני שלו לאורך השנים, גם כשיהיה בוגר.
חשוב לציין שהחלוקה לאזורים היא גסה למדי. יש שוני בין מקום למקום בתוך אותו אזור. ככלל, ככל שמצפינים בתוך האזור הטמפרטורות יורדות, כמות המשקעים עולה, וסוגי הקרקע משתנים. יש עצים שבמובהק לא יתאימו לאזור מסוים בארץ. אך יש כאלה שצריך לבדוק מה בדיוק המגבלות והעמידויות שלהם כדי לקבל החלטה, ביחס לתנאים במקום הספציפי המיועד לשתילה.
התנאי הבסיסי לבחירת העץ יהיה ההתאמה האזורית. התאמה זו היא למעשה שקלול של התנאים באזור המיועד לשתילה, אל מול כל הרגישויות או העמידויות של העץ. התנאים העיקריים אליהם יש להתייחס כדי לקבל החלטה נכונה:
מישור החוף:
הים הוא גורם אקלימי ממתן. לכן באזור זה לא נפוצות טמפרטורות קיצוניות, ואין הרבה מקרים של שרב כבד או קרה. גם ההבדלים בין היום ללילה לא מאוד גדולים. לחות גבוהה יחסית כל השנה. האדמה היא מנקזת, ונוחה מבחינה זו לרוב העצים. בשתילות עצים על קו החוף, רסס המליחות המגיע מן הים בעזרת הרוחות, גורם לכך שמעט מאד עצים מתאימים ועמידים לקו ראשון של החוף. עצים מתאימים : אשל הפרקים, אשל זקוף ואשל סיני, פיקוס תאנה, פיקוס השיקמה, פיקוס כינורי ופיקוס קדוש, לגונריית פטרסון, אלמוגן הודי, פלומריה ריחנית וינבוט. ישנם עצים נוספים שיתאימו בקו ראשון לא חשוף או קו שני: קיגליה מנוצה, כסייה פיסטולה, תות, אלביציה צהובה, מייש בונגה וקופניון דמוי חרוב.
שפלה:
אין בדרך כלל בעיה של סוג האדמה. פיזור הטמפרטורות גדול יותר מאשר במישור החוף, במקרים נדירים יחסית (אחת ל-5 עד 10 שנים) יתכנו חורפים בהם יהיו יותר מ 5 לילות של קרה. האזור מאופיין בהרבה משקעים בחורף, לרוב טמפרטורות נוחות. בקיץ טמפרטורות נעימות עד חמות גם ביום וגם בלילה.
אזור ההר:
החורפים קרים, בחלקם לילות רבים שהטמפרטורות מגיעות לאפס מעלות או פחות. הרבה רוחות שגם הן תורמות לצניחת הטמפרטורות. בהרים הגבוהים יש לעתים מופעי שלג.
הבקעה, הערבה, הרי יהודה והנגב:
אקלים מדברי. חם ויבש. טמפרטורות גבוהות מאוד בקיץ. גם החורפים חמים יחסית, והמשקעים מועטים מאוד. בחלקים נרחבים מהאזורים האלה האדמות מליחות וגיריות. המשמעות היא חומציות גבוהה ומינרלים שפוגעים בחלק מהעצים.
חשוב לציין שחלוקה כזו לאזורים היא גסה למדי. יש שוני בין מקום למקום בתוך אותו אזור. ככלל, ככל שמצפינים בתוך האזור הטמפרטורות יורדות, כמות המשקעים עולה, וסוגי הקרקע משתנים.
יש עצים שבמובהק לא יתאימו לאזור מסוים בארץ. אך יש כאלה שצריך לבדוק מה בדיוק המגבלות והעמידויות שלהם כדי לקבל החלטה, ביחס לתנאים במקום הספציפי המיועד לשתילה.
יש סוגי עצים עם עמידות יפה לתנאי מזג אוויר, ויתאימו מבחינה זו לכל איזור אקלימי. בין אלה ניתן למנות את איקליפטוס הצווארון ואיקליפטוס המקור, הברושים למיניהם, חלק מהברכיכיטונים, כיטלפת טשקנט, מיש בוננה ומיש דרומי (לשאר המישים לא נוח באקלים מדברי), מבין הפיקוסים – פיקוס התאנה (השאר לא מתאימים לקור של אזור ההר), התותים למיניהם והרימונים.
דוגמאות לעצים שמתאימים לאקלים חם ויבש – האלמוגנים, האשלים, פונוגמיה מנוצה, מכנף נאה, אלביציה צהובה, צאלון נאה, קיגליה מנוצה, קלסטימון, בולוסנטוס, פיקוס שדרה, שיקמה ודמוי מגנוליה, איקליפטוסים.
לאקלים קר מתאימים בעיקר הנשירים: אגסי קלרי, מיישים, אולמוסים, אדרים, אוגים, אורנים, מילות, אלונים, אלביציה ורודה, דולבים, כלילים, ספיון השעווה ועוד.
ישנם מזיקים שונים הפוגעים בעצי נוי. מבלי לפרט את כל המינים, יש כנימות, עש, אקריות, זחלים ותולעים, חיפושיות, חלזונות ותולעים. המחלות הנפוצות הן קימחון וחילדון. מחסור בברזל או בחנקן, גם אם אינם מחלה, הם חלק מהתנאים שעלולים לפגוע בעץ או לעכב/לדכא את התפתחותו.
לכל אלה יש טיפול. אולם רצוי לדעת מה עמידות העץ הנבחר לכל אלה, ולקחת את המידע הזה בחשבון. בעיקר כדי להיות עם האצבע על הדופק ולתת את הטיפול הנדרש בעת הצורך.
דוגמאות לעצים שמתאימים לאקלים חם ויבש – האלמוגנים, האשלים, פונוגמיה מנוצה, מכנף נאה, אלביציה צהובה, צאלון נאה, קיגליה מנוצה, קלסטימון, בולוסנטוס, פיקוס שדרה, שיקמה ודמוי מגנוליה, איקליפטוסים. לאקלים קר מתאימים בעיקר הנשירים: אגסי קלרי, מיישים, אולמוסים, אדרים, אוגים, אורנים, מילות, אלונים, אלביציה ורודה, דולבים, כלילים, ספיון השעווה ועוד.
בבחירת העץ חשוב לבדוק התאמה לשימוש הגנני שלו. כדאי לחשוב, למשל, אם יש מקום לשתול בגינה קטנטנה סיגלון, שילטית או אלביציה צהובה, שהם עצים גדולים מאוד, אשר יגיעו לגובה מירבי של מעל 25 מ’. שם אולי יתאימו דווקא ליגוסטרום יפני, לגוסטרמיה הודית, אשל סיני, קליאנדרה אדומת פרי, קליסטמון ‘קינגס פארק’, או רימון מצוי ‘פרח מלא’, אשר גובהם כבוגרים לא יעלה על 6 מ’ וקוטרם אינו רחב במיוחד.
כדאי להכיר את קצב הצימוח של העץ, ולשקול אם זה מתאים למטרות השתילה. לחשוב גם מה אמור להיות בסביבתו. האם העץ מיועד להשתל כבודד, האם כחלק משדרה או מחורש. האם אמור להיות תחתיו דשא? כי יש עצים שהדשא לא צומח היטב בסביבתם.
בתכנון חורש, יש עניין של נפח הנוף, שעל פיו ייבחרו העצים וייקבע מרחק השתילה ביניהם. במקרה של שדרות עצים בקרבת כבישים, למשל, העצים יהיו בדרך כלל בעלי נוף צריפי או עמודי, או פשוט בעלי קוטר נוף קטן, כדי שלא “יפלשו” לכביש.
עוד עניין בשימוש גנני הוא אופי השורשים. לא כדאי לטעות ולנטוע סמוך למבנים, למדרכות ולצנרת, עצים עם שורשים תוקפניים כמו של הפיקוסים, האלביציות או אלמוגנים
אם נרצה עץ שמיועד לצל, נעדיף תמיד את צורת הנוף הסוככנית, או עץ עם נוף רחב, שוב, על פי מגבלות הגודל. עוד גורמים שיש להעלות במערכת השיקולים: האם חשוב לנו עץ ירוק עד, האם מתאים או לא מתאים עץ נשיר? ונקודות נוספות כמו פריחה ומועד הפריחה, העניין של יופי הפריחה מול משיכת חרקים, הפרי שמופיע לאחר הפריחה וכדומה.
העצים עושים עבודה טובה בעולמנו. בהיבט של אסתטיקה, של אקולוגיה ואיכות הסביבה, של פונקציונליות… אם נבחר את העץ המתאים לצרכים הספציפיים, ההנאה שלנו ממנו תהיה מושלמת.
המשתלה מוכרת בסיטונאות וללקוחות פרטיים, בתיאום מראש- 054-8680199 | משרד 08-8573047 | משרד- הזמנות בוואטסאפ 054-8680188 | ilanursery@gmail.com | החריש 37, נווה מבטח
© כל הזכויות שמורות לאילן משתלות בע”מ. אין להעתיק או לשכפל פריטים מתוכן הדף ללא אישור
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.