لا تتردد في المشاركة:
المنشأ: جنوب شرق أوروبا حتى غرب آسيا
الاسم الشعبي: بلوط بريطاني “ضيق”، السنديان الإنجليزي
طبيعة الشجرة: متوسّط، نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): هرمي (طولي)
الإزهار: الذكري على شكل حلق، ألأنثوي على شكل جوزة
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: جوزة البلوط
الارتفاع عند البلوغ: 15 م
القطر عند البلوغ: 1.5 – 2 م
وتيرة النمو: متوسّطة
الري: اقتصادي، يحتاج إلى ري مساعد عند التثبيت
التربة: جميع أنواع التربة عدا المالحة والكلسية
الملاءمة الجغرافية: جميع أنحاء البلاد ما عدا غور الأردن والعربة
التحمّل المناخي: مقاوم للبرد، حسّاس للحرارة
الاستخدامات: منفرد، في مجموعات، جادًّة، غابة، حرش

صنف هرمي من السنديان البريطاني. يتميّز السنديان “الضيق” بتاج طولي هرمي ضيق جدًا، يشبه تاج السرو الشائع (مثل أصناف “شاعر هجي” أو “سانتا كاترينا”). جذعه قصير نسبيًا، بلون رمادي داكن، وسطحه مشقّق. أوراقه بسيطة، عميقة، كثيرة الفصوص، خضراء داكنة من الأعلى وأفتح من الأسفل. يُظهر الشجرة منظرًا خريفيًا مميّزًا، حيث تجف الأوراق على الأغصان ولا تتساقط إلا في أواخر الشتاء، مع فترة التبرعم، وهي الفترة التي تظهر فيها أيضًا الأزهار. الإزهار عديم الأهمية من الناحية البستانية. ينتج السنديان الإنجليزي الهرمي جوز البلوط بيضوي الشكل، يتميّز بكأس الذي يشكّل نحو ثلث حجم البلوطة. الشجرة مقاومة لمعظم أنواع التربة، وتفضّل التربة جيدة الصرف، غير المالحة أو الكلسية. وبالمقارنة مع موطنها الأصلي، فهي تتحمّل نسبيًا ظروف الجفاف. تعمّر الشجرة طويلاً مثل باقي أنواع السنديان. من الجدير بالذكر أنّ السنديان بريطاني الهرمي عرضة للإصابة بالبياض الدقيقي، وحسّاس لحشرة الأمبروزيا. وبفضل مظهره الضيق والمتماسك، وقدرته على الصمود في الظروف الحضرية، نعتقد أن له إمكانات كبيرة في البستنة البلدية والعامة في البلاد، خاصةً من خلال الأصناف المطعّمة المتفوقة التي تضمن تجانس مظهر الأشجار.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.