لا تتردد في المشاركة:
لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: توت شامي
المنشأ: آسيا
طبيعة الشجرة: نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: دون أهمية بستانيّة
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: توت بلون أسود أرجواني
الارتفاع عند البلوغ: 10 م
القطر عند البلوغ: 8 م
سرعة النمو: سريعة جدًا
الريّ: مقتصد، يُنصح بريّ مساعد حتى مرحلة التأسيس
التربة: جميع أنواع التربة
الملاءمة الجغرافية: جميع أنحاء البلاد
التحمل المناخي: متحملة لظروف الحرارة والبرودة القاسية
الاستخدامات: منفردة، في مجموعات، بستان صغير، للظل
كما هو الحال مع التوت الأبيض، فإن موطن التوت الأسود الأصلي هو آسيا. انتشاره في البلاد أقل من انتشار التوت الأبيض. عند البلوغ يصل إلى ارتفاع متوسط، وتاجه واسع ويوفّر ظلًا جيدًا. يحمل الصنف الفرعي (التوت الأسود الشامي) ثمارًا بلون أحمر داكن حتى أسود، وهي حلوة ولذيذة للأكل. وعلى خلاف أصناف التوت الأبيض، فإن معدل نموه ليس سريعًا بشكل خاص، كما أن نمو جذوره أكثر اعتدالًا. هذه الشجرة ثنائية الجنس، أي إنها تحمل أزهارًا من كلا الجنسين، وبالتالي فإنها بالتأكيد تُثمر.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.
