لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: البقس، البُوقِيصَا
المنشأ: الصين
طبيعة الشجرة: نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: بلا أهمية بستانية
موسم الإزهار: الخريف
الثمار: بيضوية الشكل
الارتفاع عند البلوغ: 12 م
القطر عند البلوغ: 9 م
وتيرة النمو: متوسّطة إلى سريعة
الري: اقتصادي، يفضل الريّ المساعد
التربة: جميع أنواع التربة ما عدا المالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع أنحاء البلاد
التحمّل المناخي: تتحمّل البرد، الحرّ وموجات القيظ
الاستخدامات: جادّة، متنزّه، منفرد، للظل

دردار “رشفيم”، المعروف أيضًا باسم البُوقِيصَا صغيرة الأوراق، ينتمي إلى الفصيلة الدردارية. الشجرة نَفْضِيّة، متوسّطة الحجم. أغصانها طويلة، ومع مرور السنوات تنحني إلى الأسفل لتمنحها مظهرًا مظليًّا–مُتدلّيًا. تناسب جميع أنواع التربة في البلاد، لكنها تنمو بشكل أضعف في الأراضي المالحة. أوراقها خضراء داكنة، وفي الخريف يتزيّن صنف “رشفيم” بألوان جميلة تتراوح بين البنفسجي حتى البوردو. حتى بعد تساقط الأوراق تبقى الشجرة أنيقة ونحتية، بقشرة جذع ذات مظهر يُشبه الفسيفساء.
في المشتل نُكاثر صنف “رشفيم” بالتكاثر الخضري (من عقل)، وبذلك نحافظ على خصائصه الإيجابية، خصوصًا تحمّله العالي لظروف الطقس، الأمراض، الآفات، وتلوّث الهواء. فعلى سبيل المثال، لا يتأثر الدَّردَار “رشفيم” بمرض الذبول الذي أصاب أنواع الدَّردَار الأخرى التي كانت موجودة في البلاد. ووفقًا للمراجع المتخصّصة، يُظهر الدَّردَار قدرة تحمّل للحرارة المنخفضة وللصقيع، وكذلك للحرارة، لكنه لا يتحمّل موجات الحرّ القاسية ودرجات الحرارة العالية جدًا. دردار “رشفيم”، وهو صنف مُميّز جرى اختياره وتطويره في كيبوتس رشفيم بمنطقة بيت شان، يتمتّع بخصائص متفوّقة مقارنةً بأفراد عائلته، مثل مقاومته للأمراض والآفات، وتساقط الأوراق الأحمر اللافت والفريد، ويبدو، حسب الخبرة المهنية في السنوات الأخيرة، أنه أكثر تحمّلًا للحرارة المرتفعة. ومع ذلك، نوصي بريّ منتظم (غير غزير) للشجرة الصغيرة، وفي سنوات الجفاف يُفضَّل ريّ إضافي حتى للشجرة البالغة ليُضفي عليها مظهرًا أكثر نضارة. مع مرور الوقت يتبيّن أن صنف “رشفيم” شجرة ناجحة بكل المقاييس، واستخدامها يتزايد باستمرار، وبحق.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.