لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: ترمناليا منتالي، يُعرَف أحيانًا في المشاتل باسم ترمناليا هندية
المنشأ: أمريكا الوسطى والجنوبية
طبيعة الشجرة: شبه نَفْضِيّة، كبيرة الحجم
شكل النمو (التاج): في مرحلة الشباب محورية عريضة، ومع البلوغ يصبح التاج مظليًا واسعًا
الإزهار: أزهار صغيرة بيضاء في الربيع، بلا أهمية بستانية
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: خضراء وطويلة، تظهر في أواخر الصيف
الارتفاع عند البلوغ: أكثر من 25 م
القطر عند البلوغ: 6–8 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: يحتاج إلى ريّ مساعد طوال فصل الصيف
التربة: جميع أنواع التربة ما عدا المالحة والجيرية
الملاءمة الجغرافية: في إسرائيل – شائع في السهل الساحلي ومنطقة السهول
التحمل المناخي: يزدهر في الحرارة والرطوبة، حساس للبرد
الاستخدامات: منفرد، في مجموعات
نموّ الهليلج المنتالي سريع، وعمره طويل. وهو شجر نَفْضيّ جزئيًا؛ ففي شتاء بارد يدخل في تساقط أوراق كامل، أما في شتاء معتدل فيكون التساقط جزئي فقط. موطنه الأصلي الهند، وكشجرةٍ استوائية فهو يزدهر في المناخ الحار والرطب. لا يناسب المناطق الباردة، ولا الترب المالحة أو الجيرية، ولذلك في البلاد أنسب المناطق له هي السهل الساحلي ومنطقة السهول. في السنوات الأولى تنمو فروعه أفقيًا، ثم تبدأ بالانحناء إلى الأسفل، وهذا الطابع يمنحه مظهرًا مميزًا وجميلاً، خاصةً مع أوراقه الخضراء اللامعة والنضرة. أوراق الشجرة ضيقة عند القاعدة وتتسع تدريجيًا، ولامعة من الأعلى مما يضفي عليها حيوية واضحة. أزهاره بيضاء صغيرة وغير بارزة، وتتفتح في الربيع. تصل الشجرة إلى أبعاد كبيرة جدًا، ولذلك لا تُناسب الحدائق الخاصة. من المهم الحفاظ على ريّ منتظم في الصيف للحفاظ على أوراقٍ كثيفة ومظهرٍ حيّ وأخضر.
للهليلج المنتالي أيضًا إمكانات طبية معيّنة تُدرس حاليًا، إذ يُستخدم في الطب الشعبي في الهند لأغراضٍ مختلفة.
في مشتلنا نُكاثر صنفًا مميّزًا من الهليلج المنتالي يُعرف باسم “تورنادو”، يمتاز بشكلٍ هرميّ متناظر تمامًا وبأوراقٍ كثيفة وغنية بشكلٍ خاص.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.