لا تتردد في المشاركة:

تابوبيا “سانتا باربرا”

Tabebuia impetiginosa

الاسم الشائع: تابوبيا وردية
المنشأ: أمريكا الوسطى والجنوبية
طبيعة الشجرة: شبه نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): بيضوي
الإزهار: وردي بنفسجي مائل إلى الليلكي
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: قرون بنية إلى سوداء
الارتفاع عند البلوغ: 12 م
القطر عند البلوغ: 6 م
سرعة النمو: متوسطة إلى سريعة
الريّ: مقتصد، يُنصح بريّ مساعد
التربة: جميع أنواع التربة ما عدا المالحة
التحمل المناخي: مقاومة للحرارة والرطوبة، حساسة للبرد
الاستخدامات: منفردة، مجموعات، جادات، ظلّ

لشجرة التابوبيا عناقيد كثيفة من الأزهار الوردية الزاهية، تُعدّ من أجمل الإزهارات في عالم الزينة. في مراحلها الأولى يكون معدل نموها متوسطًا، وتحتاج إلى ريّ منتظم ومساعدة في الترسخ، بينما تزداد سرعة نموها عند البلوغ وتستطيع العيش دون ريّ إضافي، مع أنها تفضّل الأجواء الرطبة. وبصفتها شجرة شبه نَفْضِيّة (متساقطة الأوراق جزئيًا)، فهي قادرة على تحمّل درجات الحرارة المنخفضة وحتى موجات الصقيع، كما أنها تنمو جيدًا في المناطق الحارة ولا تتأثر بموجات الحرّ. تُعتبر من الأشجار القوية ذات الخشب الصلب والمتين، وجذورها غير سطحية بل عميقة، مما يجعلها مناسبة للزراعة في الحدائق حتى بالقرب من شبكات الصرف والمياه، وهي مثالية كشجرة شارع أو جادة. بسبب تكاثرها بالبذور، قد تختلف درجة تساقط الأوراق من شجرة لأخرى، وكذلك لون الأزهار وحجمها وكثافتها. بعض الأشجار تُزهر بعد تساقط الأوراق بالكامل، وأخرى تُزهر مع بقاء أوراق الموسم السابق أو مع ظهور أوراق جديدة. لتجنّب هذا التفاوت وضمان خصائص متوقعة وثابتة، يُنصَح باستخدام الأشجار المطعّمة، خاصة عند الزراعة في مجموعات أو كشجر شارع. من بين هذه الأصناف يظهر الصنف المطعّم تابوبيا “سانتا باربرا”، وهو يتميّز بمعدل نمو أسرع من التابوبيا الأصلية، كما أن أوراقه تكون متساقطة جزئيًا فقط في المناطق الحارة.

تجدر الإشارة إلى وجود صنف آخر من التابوبيا ذات الإزهار الأصفر، لكنه غير شائع في البلاد، إذ إنه من الأشجار الاستوائية التي تنمو ضمن نطاق محدود من الظروف المناخية، كما أن معدل نموه بطيء جدًا مما يجعله أقل تفضيلًا.

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים. הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.