لا تتردد في المشاركة:
المنشأ: إسرائيل، سوريا
طبيعة الشجرة: نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير واسع
الإزهار: أخضر، عديم الأهمية البستانية
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: جوزة بلوط
الارتفاع عند البلوغ: 15 م
القطر عند البلوغ: 25 م
وتيرة النمو: متوسّطة
الري: اقتصادي، يحتاج إلى ري مساعد عند التثبيت
التربة: جميع أنواع التربة عدا المالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع أنحاء البلاد عدا غور الأردن والعربة، إيلات والمناطق الجبلية
التحمّل المناخي: حسّاس للبرد
الاستخدامات: منفرد، في مجموعات، جادًّة، حرش

سنديان طابوري، “ملك السنديان”، هو السنديان المحلي الكلاسيكي في البلاد. يُعتبر من أقدم أنواع السنديان في العالم، ومكانته بين السنديان مُستَحق تمامًا. يتمتّع بكل الصفات التي تضمن الصلابة والقوة والمقاومة: فهو نفضي (متساقط الأوراق) وبطيء النمو، ما يسمح له بالتطور بشكل مثالي والعيش لعمر طويل. الشجرة “متينة” – ذات تاج عريض ومستدير. فترة تساقط أوراقه قصيرة؛ تبدأ متأخرة نسبيًا خلال الشتاء، ثم يعود إلى التبرعم في بداية الربيع. وبناءً على ذلك فإن مقاومته للبرد محدودة بعض الشيء، ولا يُنصح به في مناطق الجبال العالية. كما أنه غير مناسب لغور الأردن والعربة بسبب التربة المالحة في تلك المناطق. الشجرة البالغة في فترة التساقط مثيرة للإعجاب بفضل المظهر النحتي للأغصان السميكة والجذع ذي اللحاء المتشقق.
في فترة التأسيس يُستحسن إضافة بعض الري المساعد. وعند البلوغ، ورغم قدرة الشجرة على الصمود في ظروف الجفاف، فإن الري المساعد في الصيف يساهم في تسريع نموها. ثماره عبارة عن بلوط كبير الحجم؛ البعض يرى أنه أقل ملاءمة كشجرة شارع بسبب هذه الثمار، لكن من جهة أخرى لها قيمة جمالية، وهي غير طريَّة، ولذلك لا تجذب الطيور وتسبب اتساخًا أقل مقارنة بمعظم الثمار الأخرى. مثال جيد على الاستخدام الصحيح لسنديان الطابور يمكن رؤيته في الشارع الرئيسي في معهد وايزمان، حيث تتزين الممرات بهذه الشجرة البديعة.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.