لا تتردد في المشاركة:

ملالويكا أرجنتيا

Melaleuca argentea

الاسم الشعبي: ملالويكا فضيّة
المنشأ: أستراليا
طبيعة الشجرة: متوسطة الحجم، دائمة الخضرة
شكل النمو (التاج): مستدير، متدلٍ
الإزهار: أبيض
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: علبة (ثمرة كبسولية) صغيرة وصلبة
الارتفاع عند البلوغ: 7–10 م
القطر عند البلوغ: 2–3 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: مقتصد
التربة: جيدة الصرف
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء الجبال العالية
التحمل المناخي: يواجه صعوبة في ظروف البرودة المتواصلة
الاستخدامات: شارع، فناء

شجرة متوسطة الحجم، دائمة الخضرة، ذات تاج مستدير ومتدلٍّ. تُشبه إلى حدّ كبير الصفصاف البابلي (الصفصاف الباكي)، إلا أنّها أكثر تحمّلًا منه بكثير، ولذلك تُعدّ منافسًا جديرًا به. في البلاد يصل ارتفاعها إلى نحو 10 م كحدّ أقصى، أمّا في موطنها الأصلي فتوجد أفراد يتجاوز ارتفاعها 20 م، بل إنّ بعض الأشجار قد بلغت حتى 45 م. تتميّز الملالويكا، كحال عدد كبير من قريباتها، بجذع ذي نسيج إسفنجي يتقشّر بشكل ملحوظ، ما يمنحه مظهرًا دراميًا ونحتيًا لافتًا. يمكن تشكيل الشجرة على جذع واحد أو بعدة جذوع. أوراق الملالويكا فضيّة اللون، طويلة وضيّقة، شبه رمحيّة. تكون الأوراق عطرية عند فركها، ومن هنا جاء اسمها الشعبي الآخر “شجرة الشاي الفضيّة”. كثافة الأوراق توفّر ظلًا ملحوظًا. تتميّز الشجرة بإزهار أبيض طويل الأمد، يبدأ في الشتاء ويستمر حتى الربيع. تظهر الأزهار في نورات طويلة عند أطراف الأغصان، وهي أزهار عطرية غنيّة بالأسدية وتستقطب النحل. ثمرة الشجرة عبارة عن علبة (كبسولة) صغيرة وصلبة تتوزّع على الأغصان.

تتحمّل الشجرة طيفًا واسعًا من الظروف المناخية في البلاد، وتنجح في معظم أنواع الترب. ومن أسباب نجاحها الإضافية أنّها مقتصدة جدًا في استهلاك المياه، وتفضّل الترب جيدة الصرف. ينبغي ريّها بانتظام فقط حتى مرحلة الترسّخ كشجرة بالغة، وبعد ذلك يكفي ريّها مرة واحدة في الشهر خلال الأشهر الحارّة للحفاظ على مظهرها الحيوي. لا تلائم مناطق الجبال العالية، إذ لا تتحمّل فترات برد طويلة أو رياحًا قوية. تُعدّ شجرة مقاومة جدًا للأمراض والآفات، وهي موصى بها بشدّة لاستخدامات متعددة ومتنوّعة. إنها شجرة ذات مظهر درامي ومهيب، شديدة التحمّل ومتدلّية بوضوح، وتشكل عنصر جذب بارز في أي موقع تُزرع فيه.

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים.הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.