لا تتردد في المشاركة:
المنشأ: تايلاند
طبيعة الشجرة: نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: أزهار بنفسجية في أطراف الأغصان
موسم الإزهار: الربيع، الصيف
الثمار: نوى خضراء في أطراف الأغصان
الارتفاع عند البلوغ: 12–15 م
القطر عند البلوغ: 5–8 م
سرعة النمو: متوسطة إلى سريعة
الريّ: مقتصد، ويُنصَح بريّ مساعد في الصيف
التربة: جميع أنواع التربة باستثناء المالحة. من المهم أن تكون جيدة التصريف
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء الجبال العالية
التحمّل المناخي: تتحمّل الحر الشديد، وحساسة للبرد وللصقيع
الاستخدامات: شارع، جادّة، متنزّه


اللجستروميا التورلي كبيرة الأوراق هي شجرة نَفْضِيّة (متساقطة الأوراق) ذات نمو قوي، ولها القدرة على الوصول إلى ارتفاع شجرة متوسطة الحجم. تحدث فترة الإزهار في فصل الصيف وتستمر نحو شهرين. تظهر عناقيد الأزهار الجميلة في أطراف نموّ السنة نفسها (إزهار طرفي – نورة محدودة)، ولذلك يُستحسن إجراء تقليم قوي سنويًا. توجد أصناف ذات ألوان إزهار مختلفة مثل الوردي، القرمزي، الليلكي والأبيض. ورغم أن الإكثار بالبذور عادةً سهل لهذه الشجرة، إلا أن الأصناف يجب إكثارها فقط بطرق خضرية (عُقَل)، بهدف الحصول على أصناف نقية مع لون إزهار معروف مسبقًا ومطابق للنبات الأم. غالبًا ما يؤدي الإكثار بالبذور إلى لون وردي فاتح.
في تل أبيب توجد عدة أشجار قديمة من هذا النوع، بينها واحدة مقابل مبنى “مفعال هبايس”، وفي حديقة مبنى “بيخوري هعطيم”، وكذلك في شارع “بن جبيرول” قرب تقاطع جادة “نوردو” – في ساحة “هكستل”. بعد انتهاء الإزهار تظهر الثمار، وهي كبيرة نسبيًا. يُنصح بتقليمها للحصول على موجة إزهار ثانية في أغسطس-سبتمبر. في الشتاء البارد تتضرر الشجرة وقد تجفّ الأغصان الغضة، كما يكون التبرعم الربيعي الجديد أصفر اللون. وفقط بعد أسبوع-أسبوعين تتحول الأوراق إلى أخضر لامع.
في المشتل قمنا بتطوير صنف هجين من اللجستروميا التورلي ومن اللجستروميا الهندية الأكثر انتشارًا، لون إزهاره بنفسجي زاهٍ لا يبهت ويحافظ على حيويته ومظهره المميز. أوراقه أصغر قليلًا من أوراق اللجستروميا التورلي، واسمه “أولترا”.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.