لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشائع: لجستروميا بازوكا
المنشأ: جنوب وشرق آسيا، وشمال أستراليا
طبيعة الشجرة: نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: أزهار تتكوّن في أطراف الأغصان
موسم الإزهار: الربيع، الصيف
الثمار: نوى خضراء في أطراف الأغصان
الارتفاع عند البلوغ: 8 م
القطر عند البلوغ: 4 م
سرعة النمو: متوسطة إلى سريعة
الريّ: مقتصد، يُنصح بريّ إضافي في فصل الصيف
التربة: جميع أنواع التربة باستثناء المالحة. من المهم أن تكون جيدة التصريف
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد
التحمّل المناخي: تتحمّل البرد، الصقيع، والحرارة العالية
الاستخدامات: شجرة منفردة، مجموعات، شارع، فناء


في الصيف، تُزهر اللَّجِسْتْرومِيَا بغزارة بعناقيد كثيفة من الأزهار ذات اللون الوردي الزاهي والمبهر. الشجرة صغيرة الحجم (ارتفاعها بين 6–8 أمتار، وتاجها بقطر 3–4 أمتار)، ويمكن زراعتها منفردة أو ضمن مجموعات. تضفي جمالًا على الساحات الخاصة وعلى شوارع المدن، كما تناسب الأفنية والباحات. للحصول على إزهار ومظهر مثالي، يُنصح بريّها بانتظام أكثر. الشجرة مقاومة للبرد والحرارة العالية، وتلائم جميع المناطق المناخية في البلاد، لكنها أقل ملاءمة للترب المالحة، وقد تعاني من ضعف في التربة قليلة التصريف. يمكن تشكيل اللجستروميا على هيئة شجيرة متعددة الجذوع أو كشجرة ذات جذع واحد، مما يجعلها مناسبة لمجموعة واسعة من الاستخدامات. تقليم عناقيد البذور الجافة في نهاية الشتاء يساعد على تحفيز إزهارٍ أغزر في الربيع، كما أن تقليم الفروع مباشرة بعد انتهاء الإزهار يؤدي إلى موجات إزهار إضافية. في الخريف تتساقط أوراقها بعد عرض خريفي باللون الأصفر.
قد تتعرض اللجستروميا الهندية للإصابة بالبياض الدقيقي، لذا يجب التأكد من زراعتها في تربة جيدة التصريف وفي مكان مشمس بالكامل.
تُعد هذه الشجرة من أهم وأشهر أشجار الزينة، وذلك بفضل مظهرها اللافت وأبعادها المناسبة للاستخدام في البيئات الحضرية.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.