لا تتردد في المشاركة:

مُرَّان شامل

Fraxinus uhdei

الاسم الشعبي: مُرَّان دائم الخضرة
المنشأ
: أمريكا الوسطى
طبيعة الشجرة: كبيرة، نَفْضِيّة جزئيًا (شبه نَفْضِيّة)
شكل النمو (التاج): بيضوي إلى مُستدير
الإزهار: بدون أهمية بستانية
موسم الإزهار: نهاية الشتاء
الثمار: ثمار مجنّحة أحادية البذرة، تتكوّن في عناقيد
الارتفاع عند البلوغ: 18–25 م
القطر عند البلوغ: 12–18 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: مقتصد، ويُوصى بريّ مساعد خلال الصيف
التربة: جميع أنواع التربة ما عدا التربة المالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء منطقة العربة
التحمل المناخي: متحمّلة لظروف الطقس القاسية بعد الترسّخ
الاستخدامات: منفردة، جادّة، شجرة شارع، مجموعة، ظل، حرش

المُرَّان الشامل يُعدّ شجرة كبيرة. ففي الظروف المثالية يمكن أن يصل ارتفاعه إلى نحو 25 مترًا. يتميّز المُران الشامل بتاج بيضوي إلى مستدير، وبهيئة واسعة. في مرحلة الصغر يكون الجذع أخضر اللون وأملس، ومع التقدّم في العمر يتحوّل لونه إلى الرمادي ويصبح مُشقّقًا. يُعدّ هذا المُرَّان نفضيًا مشروطًا، على الرغم من اسمه الشعبي المضلّل (مران دائم الخضرة). ففي مناطق كثيرة من البلاد يدخل في تساقط أوراق شبه كاملة، وتزداد هذه الصفة مع تقدّم الشجرة في العمر. بعض الأشجار قد تُظهر تساقط أوراق مبهر تتراوح ألوانه بين الأصفر والبرتقالي، إلا أنّ المدة تكون قصيرة في معظم مناطق البلاد. وتعتمد فترة الخَريفة بطبيعة الحال على المناخ والظروف المناخية الدقيقة (المناخ الأصغري) للموقع الذي تنمو فيه الشجرة: فكلّما كان الشتاء أبرد في المنطقة، كلّما دخلت كان تساقط الأوراق مبكرًا، وازدادت احتمالات ظهور ألوان خريفية مميّزة. أمّا في المناطق التي تكون فيها أشهر الشتاء “دافئة” نسبيًا، فسيكون تساقط الأوراق أقصر، وقد تحدث أحيانًا بالتزامن مع الإزهار وتبرعم الأوراق الجديد التالي لها. ومن هنا على الأرجح جاء اسمها الشعبي الخاطئ ” مُرَّان دائم الخضرة”. المُرَّان الشامل، تمامًا مثل المُران السوري، يُبشّر بنهاية موسم الأمطار، وهو من أوائل الأشجار التي “تستيقظ” من سبات الشتاء وتبدأ بالتبرعم. في أواخر يناير وبداية فبراير يبدأ إزهاره الأخضر، وهو بدون أهمية بستانية، ويتبعه مباشرةً تبرعم الأوراق. أشجار المُران ثنائية المسكن (ذكور وإناث منفصلة). الأشجار الذكرية تُظهر تاجًا ممتلئًا ومتجانسًا معظم أيام السنة (حتى فترة تساقط الاوراق)، بينما الأشجار الأنثوية تُظهر مظهرًا غير متجانس، فمنها ما يُنتج ثمارًا قليلة، ومنها ما يُظهر حملًا كبيرًا للثمار. في سنواته الأولى يكون المُرَّان حساسًا لضربات الشمس وللفترات الطويلة من الصقيع. بعد الترسّخ، تصبح الشجرة متحمّلة نسبيًا لظروف الطقس القاسية الموجودة في البلاد. يزدهر المُرَّان في الترب الثقيلة. يساعد الريّ المسانِد على مظهر أوراق كثيف وحيوي لفترة أطول. وبسبب التنوّع الوراثي الكبير في أشجار المُرَّان، تُنصح زراعة الأصناف “الممتازة” المنتخبة مهنيًا، لكي تُظهر مظهرًا متجانسًا وتعكس صفات الصنف المركّب. ومن هذه الأصناف “بيرفيكت بول” “Perfect Ball” و “فول مون”“Full Moon”، وهي موجودة في قائمة الأشجار المطعّمة في المشتل.

يُعدّ المُرَّان الشامل شجرة شارع شائعة في البلاد، ومع اختيار أصناف مناسبة ذات زوايا أفرع واسعة، إضافة إلى تصميم صحيح في المراحل الأولى، وتقليم احترافي في مرحلة البلوغ، يمكنه أن يكون شجرة شارع مثالية. كما يُنصح جدًا بزراعته في الجادات الواسعة والحدائق العامة بفضل تاجه العريض والظل الذي يمنحه. كثافة تاجه واتساعه يُحتّمان كما ذكرنا تصميمًا وتربية صحيحة في بداياته، وكذلك تقليمًا مهنيًا عند نضوجه. ومعظم أشجار المُران الشامل تتميّز بزوايا أفرع حادة، وكثرة أفرع متقاربة على الجذع المركزي، وهذه الخصائص تزيد من مستوى الخطورة وقد تؤدي إلى تكوّن كسور مستقبلية. لذا فإن التصميم والتشكيل الصحيح للشجرة أمران ضروريّان لأنها شجرة كبيرة الحجم.

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים.הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.