لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: فيكوس بارتيري
المنشأ: جنوب-غرب أفريقيا
طبيعة الشجرة: شجرة متوسطة، دائمة الخضرة
شكل النمو (التاج): مستدير إلى بيضوي
الإزهار: تينية خضراء صغيرة
الثمار: تينة خضراء صغيرة
الارتفاع عند البلوغ: 10–12 م
القطر عند البلوغ: 8–10 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: حتى الاستقرار
التربة: جميع أنواع التربة، جيدة الصرف
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء الجبل العالي
التحمل المناخي: حساسة للبرد
الاستخدامات: شجرة منفردة، أحراش، شوارع، جادّة، حاويات

تين بارتيري هو شجرة دائمة الخضرة، متوسطة الحجم، موطنها الأصلي جنوب غرب أفريقيا. موطنها الطبيعي هو الغابات المطيرة. أوراق الشجرة كاملة الحافة لكنها تنتهي بطرف حاد، وهي طويلة جدًا وعريضة. لونها أخضر نضر، لامعة وجلدية، ومرتبة على أغصان الشجرة ترتيبًا حلزونيًا. إزهار الشجرة وثمارها عبارة عن تينة خضراء صغيرة لا تُخصَّب في البلاد، ولذلك لا تُسبّب إزعاجًا على الأرصفة. يمكن تربية الشجرة على جذع واحد أو بمظهر أكثر عفوية متعدد الجذوع. تنمو أغصان الشجرة بزوايا حادة، إلا أن هيكلها ثابت وقوي. الشجرة مقاومة جدًا للأمراض والآفات، ولا تقوم الدبابير بتلقيحها (على خلاف أنواع تين أخرى شائعة في البلاد). وهي مقاومة للحرارة وحساسة للبرد، وتنجح في معظم مناطق البلاد باستثناء الجبل العالي، حيث يصعب عليها التكيّف مع فترات البرد الطويلة وتساقط الثلوج. تناسب الزراعة في الخط الثاني من الساحل. تتطلب ريًّا حتى مرحلة الاستقرار، وبعد ذلك تكون مقتصدة نسبيًا في الريّ. تُستخدم هذه الشجرة في البلاد منذ عشرات السنين، لكنها تُعرَف على أنها نوع آخر من التين. وبسبب أبعادها الأصغر نسبيًا مقارنة بأنواع تين أخرى، يمكن التفكير إيجابيًا في استخدامات إضافية لها لا تلائم إخوتها الأكبر حجمًا.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.