لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: تشيتلبا
المنشأ: أوزبكستان
طبيعة الشجرة: متوسطة الحجم، نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: أبيض ورديّ
موسم الإزهار: الصيف
الثمار: عقيمة (لا تُنتج بذورًا)
الارتفاع عند البلوغ: 10 م
القطر عند البلوغ: 6 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: اقتصادي، يُنصح بريّ مساعد في الصيف
التربة: تربة رطبة غير مالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد
التحمل المناخي: مقاومة للبرد وللحرارة الشديدة
الاستخدامات: منفردة، مجموعات، باحات

هجين بُستاني بين شيلوبسيس خطّي وكتلبة بنيونية، يجمع الصفات المتفوّقة في كلا الأبوين. هذا الهجين، الذي استُنبِت في طشقند بأوزبكستان (ومنها اشتُقّ اسمه)، متحمّل جدًا وملائم لمدى واسع من الظروف المناخية. وبحكم كونه هجينًا فقد تم انتقائه بحيث يكون عقيمًا، لذا يُكثَّر بالإكثار الخضري فقط، وهو غير مُسبّب للأوساخ من ناحية الثمار أو البذور. أوراق الشجرة رمحية طويلة ذات رؤوس مدبّبة؛ سطحها العلوي غير لماع، وتبدو مكسوّة بزغبٍ خفيف في السطح السفلي. تزهر في الصيف بلا انقطاع في عناقيد من أزهار بيضاء ورديّة مائلة إلى البنفسجي، تتكوّن عند أطراف الأفرع. الأزهار جرسية الشكل، ومشهد الإزهار بديع وبارز على خلفية الأوراق النضرة. تذبل الأزهار على الشجرة وتجف ثم تتساقط، ولذلك لا تُلوّث الأرضيات عند سقوطها. الشجرة متكيّفة مع مختلف أقاليم المناخ في البلاد ويمكن زراعتها في كل المناطق، وإن كانت أقل ارتياحًا في الترب المالحة. حجمها متوسّط وسرعة نموّها عالية. تميل إلى التفرّع على ارتفاع منخفض، ولذلك يصعب نسبيًا تشكيلها على جذعٍ واحد، ولهذا لا يُرى لها استعمال واسع كأشجار شوارع. مع ذلك، فهي إضافة جميلة ولافتة في أي حديقة أو متنزّه تُزرع فيه.

עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.