لا تتردد في المشاركة:
المنشأ: جنوب غرب الولايات المتحدة
طبيعة الشجرة: شجيرة كبيرة أو شجرة صغيرة، نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): متناثر، كروي، مائل قليلًا للتدلّي
الإزهار: عناقيد من الأزهار البنفسجية ذات عروق صفراء أو وردية
موسم الإزهار: من الربيع حتى نهاية الخريف
الثمار: بقول تظهر في الصيف
الارتفاع عند البلوغ: 5–7 م
القطر عند البلوغ: 4 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: لا يحتاج إلى ريّ
التربة: جميع أنواع التربة في البلاد
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء المناطق الجبلية
التحمل المناخي: مقاومة للبرد وللحرارة الشديدة
الاستخدامات: شوارع، حدائق، جوانب الطرق
شجيرة كبيرة أو شجرة صغيرة، وذلك بحسب طريقة تشكيلها وتقليمها. أصلها من البيئات الصحراوية، وهي شديدة التحمّل لظروف المناخ القاسية. وكما في موطنها الأصلي، فهي لا تحتاج إلى ريٍّ مساعد إطلاقًا، لكنها تزدهر وتبدو أكثر نضارة عند تزويدها بريٍّ صيفيّ منتظم. قدرتها العالية على الاقتصاد في الماء وتحملها للحرارة والبرودة يجعلها من أنسب النباتات للزراعة في بلادنا. أفرعها المائلة قليلًا للأسفل وأوراقها الطويلة الرمحية ذات اللون الأخضر الداكن تمنحها مظهرًا يشبه الصفصاف البابلي، ولذلك تُعرف أحيانًا باسم “صفصاف الصحراء”. الميزة البستانية الأبرز لهذه الشجرة هي إزهارها الغزير وطويل الأمد. تُزهر في عناقيد من الأزهار البنفسجية ذات عروق صفراء أو وردية في مركزها. الأزهار تشبه الأبواق في شكلها، وتذكّر إلى حدّ كبير بزهور السّحلب. تمتدّ فترة الإزهار من الربيع حتى أوائل الشتاء، مما يمنح الشجرة مظهرًا جميلًا ومتفردًا في وقتٍ يقلّ فيه الإزهار حولها. أزهارها عطرة وتجذب العديد من الطيور والحشرات. الشجرة نَفْضِيّة وتسقط أوراقها في الشتاء. ويتميّز صنف “بوبا” خصوصًا بأزهاره الكبيرة والبارزة، وبقلة ما يُنتج من بقول مقارنةً بالأصناف الأخرى.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.