لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشائع: زمزريق أبيض
المنشأ: منطقة البحر الأبيض المتوسط
طبيعة الشجرة: نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: أبيض
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: بقول مسطّحة
الارتفاع عند البلوغ: 8 م
القطر عند البلوغ: 6 م
سرعة النمو: متوسطة
الريّ: اقتصادي، يحتاج إلى ريّ مساعد في مرحلة التكيّف
التربة: جميع أنواع التربة ما عدا المالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء منطقة العربة
التحمل المناخي: مقاوم للظروف القاسية، حساس للملوحة
الاستخدامات: منفرد، في مجموعات، شارع، جادًّة
أصل الزمزريق الأثيبي الأبيض من حوض البحر الأبيض المتوسط، وتنتشر منه أشجار برّية كثيرة في البلاد، خاصة في شمال النقب، ووادي الإيلا، والقدس، والمناطق الشمالية. وهو شجر متوسط الحجم ذو تاجٍ مستدير، ويشتهر خصوصًا بمشهد إزهاره البديع. في هذا الصنف، تتغطّى الفروع خلال الإزهار بعناقيد كثيفة من الأزهار البيضاء الصغيرة الجميلة، تشبه البازلاء. الجذع ذو مظهر مميّز يعطي الشجرة مظهرًا دراميًا وجذابًا. أوراقها خضراء نضرة على شكل قلب، وتتفتح مباشرة بعد انتهاء الإزهار. وفي موسم الخريف تصفرّ الأوراق ثم تتحول إلى اللون البني وتسقط. لون الجذع رماديّ. للزمزريق الأثيبي ميل إلى إنتاج فسائل قاعدية، وغالبًا ما يُشاهد كشجيرة متعددة الجذوع. عند البلوغ، يصل ارتفاعه إلى نحو 8 أمتار، ويمكن أن يمتدّ عرضه لأكثر من 15 مترًا. وهو شجر معمّر، مقاوم لمختلف الظروف المناخية في البلاد، ويزدهر خصوصًا في المناطق الجبلية الباردة. لكنه حسّاس للتربة المالحة، لذلك لا يناسب مناطق العربة، في حين يمكن زراعته في باقي المناطق بسهولة. أهمّ آفة تهدده في السنوات الأخيرة هي عثة النمر العملاقة، وهو نوع من العثّ تحفر يرقاته الفروع والجذع من الداخل خلال فصلي الربيع والصيف وحتى مطلع الشتاء. لذا يُستحسن فحص الجذع بانتظام، وعند ملاحظة أي ثقوب أو علامات قضم يجب البدء بالعلاج فورًا.
الشجرة مناسبة للحدائق الخاصة، كما أنها خيار جميل في المساحات العامة، حيث تُزرع كأشجار غابات أو أشجار شوارع وجادّات بفضل مظهرها الطبيعي الجذاب.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.