لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: ميس لويغيتا
المنشأ: الصين، اليابان وكوريا
طبيعة الشجرة: نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير، متدلٍ
الإزهار: بدون أهمية بستانيّة
موسم الإزهار: نهاية الشتاء
الثمار: نوى بلون برتقالي داكن
الارتفاع عند البلوغ: 15–20 م
القطر عند البلوغ: 12–15 م
سرعة النمو: سريعة
الريّ: مقتصد، يُنصح بريّ داعم في الصيف
التربة: تربة جيدة الصرف باستثناء المالحة
الملاءمة الجغرافية: جميع مناطق البلاد باستثناء منطقة إيلات والعربة
التحمل المناخي: متحمل للبرد وللحرّ الشديد
الاستخدامات: شجرة منفردة، شارع، مجموعات، جادّة

شجرة كبيرة نَفْضِيّة، سريعة النمو، ذات عمر طويل. جذعها رمادي وأملس. أوراق الشجرة غير متناظرة، طويلة وحادّة عند أطرافها. يظهر تساقط الأوراق بلون أصفر واضح، إلا أنّ حدّته تعتمد على ظروف الطقس. تزهر الشجرة في مطلع الربيع بإزهار بدون أهمية بستانيّة، وبعد الإزهار تعقد ثمارًا صغيرة مستديرة بلون برتقالي. تتميّز الشجرة بتاج مستدير وممتلئ، مع أطراف فروع منحنية حتى متدلّية ، وهو مظهر درامي ولافت يُعدّ عنصر الجذب الرئيسي في هذا الصنف. يتميّز الميس الصيني بمقاومة جيدة للآفات والأمراض، ويتحمّل بشكل ممتاز ظروف الطقس القاسية، سواء موجات الحرّ الشديد أو الصقيع. وبفضل تحمّله، فهو ملائم لمعظم مناطق البلاد، وينجح حتى في الترب الكلسيّة. نذكّر، كما هو الحال مع جميع أنواع الميس، بأهمية الالتزام بتشكيل الشجرة بشكل صحيح منذ صغرها، بهدف بناء هيكل صحي ومنع تكسّر الفروع مستقبلًا. المنطقتان غير الملائمتين له هما منطقة إيلات والعربة، وذلك بسبب ملوحة التربة. وعلى الرغم من جميع مزاياه، وعلى الرغم من كونه شجرة معروفة وقديمة نسبيًا في البلاد، فإنّه يُعدّ شجرة “غير مستغلّة” بما يكفي، إذ لا يُستخدم بالقدر المناسب ولا يُرى كثيرًا في الشوارع والجادات. في الآونة الأخيرة ازداد استخدام هذا النوع كشجرة شارع، ويمكن ذكر شارع دوري في كريات أونو مثالًا، حيث زُرعت مئات الأشجار من هذا الصنف، والتي جرى إكثارها وتشكيلها في مشتلنا.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.