لا تتردد في المشاركة:
المنشأ: أستراليا
طبيعة الشجرة: متوسطة الحجم، شبه نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الإزهار: أبيض
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: قرن تشبه القارب
الارتفاع عند البلوغ: 12–15 م
القطر عند البلوغ: 5–9 م
معدل النمو: سريع
الري: مقتصد، يُنصح بري مساعد عند الغرس
التربة: جميع أنواع التربة عدا المالحة
الملاءمة الجغرافية: في كل مناطق البلاد عدا مناطق الجبال والعَرَبة
التحمّل المناخي: مقاوم للصقيع وللحرّ الشديد، حساس للبرودة
الاستخدامات: فردي، مجموعة، جادة، شارع، للتغطية

شجرة متوسطة الحجم، شبه نَفْضِيّة. في أستراليا يمكن العثور على أفراد يصل ارتفاعها إلى 40 متراً، لكن في البلاد لا تصل إلى هذه الأبعاد، ومع ذلك تُعرَّف ككبيرة. هذا التصنيف لا يعتمد بالضرورة على الارتفاع، بل على سُمْك الجذع الذي يميل إلى التضخم، كما هو الحال في باقي أنواع قصير الغلالة. جذع الشجرة يكون أخضر في صغرها، ويتحوّل مع العمر إلى رمادي. يتميّز قصير الغلالة الأسترالي بسيادة قمية واضحة، خاصة في سنواته الأولى، إلا إذا قُطعت القمّة. في موطنه أستراليا هو دائم الخضرة، بينما في البلاد يعدّ شبه نَفْضِيّ؛ ففي الربيع يسقط أوراقه دفعة واحدة، ثم يتغطى بإزهار رائع بلون كريمي، وبعد ذلك يُعيد إنتاج أوراق خضراء جديدة. مظهر الأوراق منعش وجميل، كبيرة ويدوية الشكل بخمس فصوص واضحة. الشجرة تُنتج ثمراً عبارة عن قرن صلب يشبه الفقاعة. سرعة نمو الشجرة تتأثر كثيراً بظروف الموقع من حيث الري، نوع التربة، والمناخ المحلي (المناخ الأصغري). تتكيّف جيداً مع الحرارة والجفاف، وتتحمّل فترات القحط. لكنها حساسة لضربات الشمس وللحرارة الشديدة، وأكثر حساسية بعد الزراعة. كما أنّها لا تتحمل فترات البرد الطويلة، وهو أمر طبيعي بالنظر إلى موطنها.
جذورها لا تُعتبر عدوانية، لكن كما ذكرنا، جذعها يتضخّم إلى أبعاد كبيرة بشكل واضح، كما في باقي أشجار قصير الغلالة. لذلك يجب أخذ ذلك بالحسبان عند الزراعة وترك مساحة كافية لتضخم الجذع من حيث التبليط المحيط، وإلا سيرفع التبليط ويشكل خطراً فعلياً. يمكن استخدامها كشجرة شارع إذا أُعِدّت قنوات غرس مناسبة، وإذا أُتيح لها مجال كافٍ من حيث التبليط والعناصر الحضرية الأخرى.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.