لا تتردد في المشاركة:
المنشأ: جنوب أفريقيا، زامبيا
طبيعة الشجرة: شبه نَفْضِيّة
شكل النمو (التاج): مستدير
الحجم الأقصى للشجرة البالغة: ارتفاع 12–15 م، قطر 8 م
وتيرة النمو: متوسّطة
الري: اقتصادي، يفضل الريّ مساعد
التربة: جميع أنواع التربة
الملاءمة الجغرافية: جميع أنحاء البلاد باستثناء المناطق الجبلية العالية
الإزهار والثمار: عناقيد من الأزهار البنفسجية، الثمار بقول (قرون) مُسطّحة بني فاتح
موسم الإزهار: الربيع
التحمّل والحساسية: تتحمّل الحرّ والجفاف، حسّاسة للبرد
الاستخدامات: منفرد، في مجموعات، شارع

شجرة متوسّطة الحجم ذات طابع شجيري، شبه نَفْضِيّة، أصلها من جنوب أفريقيا. يميل جذعها إلى التفرّع ولونه بني–رمادي، مع قشرة مشقّقة بوضوح. أوراقها مرتّبة بشكل حلزوني على الأغصان، التي تميل بدورها إلى شكل متدلٍّ قليلًا. تاجها غير كثيف ولا يُلقي ظلًا ثقيلًا، ما يسمح بنمو نباتات أخرى تحتها.
تزهر في الربيع بعناقيد متدلّية من أزهار رائعة وعطرية بلون أزرق–بنفسجي. تشبه أزهارها أزهار نباتات أخرى من نفس العائلة مثل البازلاء العطرية، وتُذكّر بزهور الوستارية، ومن هنا جاء اسمها الشائع. بعد الإزهار تُستبدل الأزهار بقرون بنية. الشجرة حسّاسة جدًا للبرد ولا تنجو من الصقيع، لكنها مناسبة جدًا للمناطق الدافئة في البلاد. تتحمّل ظروف تلوّث الهواء. تفضّل ريًّا مساعدًا حتى مرحلة البلوغ، ثم تصبح مقتصدة في حاجتها للماء وتتحمّل الجفاف.
جذورها غير عدوانية، ولذلك يمكن زرعها قرب المباني وفي البيئات المعبّدة. رغم أنها تُنتج ثمارًا، إلا أن هذه الثمار لا تجذب الطيور ولا تُشكّل خطر الانزلاق (القرون). وبفضل إزهارها اللافت وخصائصها المريحة، تُعتبر البولوسانتوس من الأشجار الموصى بها كمركز جذب واهتمام في الحدائق، كما تصلح جدًا كشجرة شارع. ورغم أنها غير شائعة كثيرًا في البلاد بسبب ارتفاع ثمنها مقارنةً بأشجار أخرى، إلا أنها مبهرة ومقتصدة في الماء.
خشبها صلب جدًا ومقاوم للنمل الأبيض والآفات الأخرى، ولذلك يُستخدم بكثرة في صناعة الأثاث وأعمدة البناء. كما تُستعمل أجزاؤها المختلفة في الطب الشعبي.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.