لا تتردد في المشاركة:

أروكاريا بدويلية

Araucaria bidwillii

الاسم الشعبي: صنوبر بونيا
المنشأ: كوينزلاند، أستراليا
طبيعة الشجرة: دائمة الخضرة
حجم الشجرة البالغة: ارتفاع 30–50 م، قطر 6–15 م
وتيرة النمو: بطيئة
الري: تحتاج إلى الكثير من الماء
التربة: ثقيلة وعميقة
الملاءمة الجغرافية: تزدهر في المناطق الرطبة، غابات مطيرة بتربة ثقيلة
الإزهار والثمار: إزهار بلا أهمية بستانية، مخروط (كوز) صنوبر كبير جدًا
موسم الإزهار: الربيع
الاستخدامات: منفرد، نحتي

تُعرَف الأروكاريا البدويلية أيضًا باسم صنوبر بونيا  (Bunya pine)، وهي شجرة صنوبرانية كبيرة، دائمة الخضرة، ومتوطّنة في أستراليا. تصل إلى ارتفاعات شاهقة، وتتميّز بجذع واحد غير متفرّع مع قلف بني داكن أو أسود متقشّر. في مرحلة الصغر تكون الشجرة ذات شكل هرمي، ومع بلوغها تصطف الفروع في قمة الشجرة نحو الأعلى، بينما تتدلّى الفروع في الجزء السفلي من الجذع باتجاه الأرض. هذا الترتيب يمنح الشجرة ظلالًا ذات شكل بيضوي مميّز جدًا. أوراقها إبرية صغيرة وقاسية ذات طرف حاد قادر على اختراق الجلد بسهولة. شكلها مثلث ضيّق عريض عند القاعدة، بطول 1–5 سم. لون الوجه العلوي أخضر لامع، بينما الوجه السفلي أفتح قليلًا. ترتيب الأوراق حلزوني على شكل أزواج متقابلة. الشجرة أحادية المسكن، أي أنّ على نفس الفرد يمكن أن نجد أزهارًا ذكرية وأخرى أنثوية. لا تصل الأشجار إلى الإزهار إلا بعد نحو 14 سنة. “الإزهار” مختلف عمّا نعرفه: فالأزهار الذكرية تكون مخروطية نهائية بطول نحو 20 سم، تنضج في أكتوبر–نوفمبر وتحتوي على حبوب اللقاح. أما “الإزهار” الأنثوي فيظهر على شكل مخروط ضخم جدًا قد يصل طوله إلى نحو 30 سم وعرضه 20 سم. ينضج المخروط (الكوز) بين ديسمبر–مارس، وقد يصل وزنه عند النضج إلى نحو 10 كغ! وتُعدّ هذه المخاريط من بين الأكبر بين جميع أنواع الأشجار المخروطية. البذور بطيئة جدًا في الإنبات (بين نصف سنة وسنة حتى تنمو الجذور)، ولذلك يُنصح بإكثار الشجرة بالعُقَل.

في لغات السكان الأصليين الأستراليين يُعرف هذا الشجر بأسماء متعددة مثل: bunya-bunya ، bunyi ، bonyi ، bonye ، banya وهو ما منحها اسمها الشعبي “صنوبر بونيا”. بذور هذه الشجرة (“النوى”) صالحة للأكل، لكنها ذات قشرة صلبة لا يمكن كسرها إلا بعد سلقها في الماء. طعمها يُشبه الكستناء لكن بنكهة ورائحة أضعف. كانت “بذور البونيا” مصدر غذاء مهمًا للسكان الأصليين الأستراليين؛ إذ كانت كل عائلة أسترالية أصلية تمتلك مجموعة أشجار تُورّث من جيل إلى جيل. يُقال إن هذه الحالة كانت المثال الوحيد على الملكية الفردية الموروثة بين الشعوب الأبورجينية. كان السكان الأصليون يأكلون بذور البونيا نيئة، مطبوخة، أو حتى غير ناضجة. كما كانوا يطحنونها إلى عجينة تؤكل مباشرة أو تُخبَز على الجمر لصنع خبز يُسمّى “مانو”.

إضافةً إلى ذلك، يُستخدم خشب هذه الشجرة في صناعة ألواح الصوت للغيتارات الصوتية، الخزائن وأعمال النجارة الأخرى.

هذه الشجرة ليست شائعة جدًا في البلاد، وهي شبيهة في مظهرها بأنواع الأروكاريا المنتشرة هنا، باستثناء أوراقها التي تختلف تمامًا في قوامها وشكلها عن الأروكاريا الشائعة.

עץ החיים

עץ יחיד:

מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום

מייצר 700 ק”ג חמצן

קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני

מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה

ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום

חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים

עלי שלכת

העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.

בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.

סגולות השקד

השקד הינו עץ יפה והדור בפריחתו. פירותיו חשובים, טעימים, מזינים ובעלי סגולות רפואיות רבות אשר רובם כבר הוכחו במחקרים רבים.הוספת השקדים לתפריט היומי מסייעת לחיזוק ותפקוד הגוף.
  • השקדים מכילים כ-60% שומן, בעיקר חומצות שומן חיוניות המסייעות לשמירה על הלב.
  • לחומצות שומן אלה יתרונות נוספים חשובים לגופנו, יחד עם הסיבים התזונתיים שבשקדים. השילוב המנצח הזה מסייע בירידה במשקל על ידי כך שהוא מייצר תחושת שובע ומונע מצב של אכילת יתר או צריכת מתוקים בעקבות שמירה של רמת הסוכרים בדם.
  • במחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי בקבוצה שבתפריט היומי שלה נכללה אכילה של 42 גרם שקדים לא קלויים, חלה ירידה באחוזי השומן והיקף המותניים. בכך ירד הסיכון של אותה קבוצת מחקר, לחלות במחלות המשויכות לסינדרום מטבולי כגון סוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות לב.
  • שקד הינו מקור מעולה לסידן החיוני למניעת איבוד מסת עצם.
  • תמיד כדאי לצאת מהבית עם שקית שקדים ולאכול אותם ברגעים שחווים צניחה ברמת האנרגיה. אכילה של חופן שקדים מעוררת את הגוף בזכות אחוזי החלבון וויטמיני B הקיימים בהם.
  • אכילה של 5-6 שקדים לא קלויים שהושרו במים וקליפתם הוסרה מסייעת להקלה על צרבת ובחילה.

המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:

  • שקדים טריים – עד כ- 10 ביום ובשילוב עם פרי.
  • ממרח שקדיה –  בכבישה קרה וללא כימיקלים.
  • קמח שקדים – קל לשימוש, עשיר בחלבון, ויטמין E ומגנזיום. דל בפחמימות וסוכר.
  • רצוי להימנע ככל שניתן מקליית השקדים, כיוון שהחימום שלהם גורם לאיבוד מערכם התזונתי

*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית

העץ הכי קשיש בעולם

הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.

גילו מתקרב ל-5,100 שנים!

גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”

העץ הכי גבוה בעולם

הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.

גובהו 115 מטר

הזן הכי ותיק - ועמידות מרשימה ביותר

גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!

עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.