لا تتردد في المشاركة:
الفصيلة: الخبازية (Malvaceae)
الاسم الشعبي: الحُمَيرة، الكُلهمة
المنشأ: أفريقيا
طبيعة الشجرة: شبه نفضية، شجرة كبيرة
شكل النمو (التاج): متباعد الأغصان
الإزهار: أزهار بيضاء وكبيرة
الثمار: تشبه الخيار
الارتفاع عند البلوغ: 20–25 م
القطر عند البلوغ: 12–15 م
وتيرة النمو: متوسطة إلى سريعة
الري: اقتصادي جدًا
التربة: جميع أنواع التربة
الملاءمة الجغرافية: جميع أنحاء البلاد عدا المناطق الجبلية العالية. مناسب لمنطقة البحر الميت ووادي عربة
التحمل المناخي: حساس للبرد
الاستخدامات: جادة، حدائق واسعة

موطن شجرة التِّبِلْدِيّ هو سهول السافانا في أفريقيا. يستخدم هذا النوع من الأشجار جذعه السميك لتخزين مياه الأمطار، مما يتيح له البقاء خلال فترات الجفاف في القارة السمراء. الجذع عريض بشكل خاص، وقد يصل قطره إلى أبعاد كبيرة جدًا، في كيبوتس عين جدي، هناك شجرة يصل قطر جذعها إلى نحو 3 أمتار. يحدث ذلك عندما يتعفّن مركز الجذع ويتكوّن تجويف يُستخدم كخزان لمياه الأمطار. قشرة الجذع ذات لون بني رمادي، تكون عادةً ناعمة، ولكنها أحيانًا مجعدة وتشبه إلى حد ما قشرة شجرة البلوط الفلّيني.
فروع الشجرة سميكة وقصيرة، وتُشبه الجذور في شكلها. أوراق الشجرة مركّبة وتشبه كف اليد، مكونة من خمس إلى سبع وريقات أصبعية.
تزهر شجرة التِّبِلْدِيّ ليلًا فقط. زهورها بيضاء وكبيرة (يبلغ قطرها 20–30 سم). عمر الزهرة قصير جدًا، من الغروب حتى الفجر التالي، ثم تذبل وتموت. ثمار التِّبِلْدِيّ بيضوية الشكل، بحجم يشبه ثمرة جوز الهند تقريبًا. طعمها حلو ومحبب جدًا للقرود، ولهذا تُعرف الشجرة في أفريقيا أيضًا باسم “شجرة خبز القردة”. تعيش حول الشجرة أنواع كثيرة من الحشرات والحيوانات، وتستوطنها وتقتات عليها. تحظى الشجرة أيضًا بشعبية كبيرة في الطب الشعبي في أفريقيا، ويُستخدم منها أجزاء متعددة في أغراض متنوعة. عند الاستخدام المناسب، جميع أجزاء الشجرة صالحة للأكل. عمر شجرة التِّبِلْدِيّ طويل جدًا، وهناك عينات في أفريقيا تُقدّر أعمارها بمئات وآلاف السنين. جذورها ممتدة جدًا، لذلك لا يُوصى بزراعتها قرب المباني أو شبكات الصرف الصحي. تُعد من أكبر الأشجار في الفصيلة، وتحتاج إلى مساحة نمو واسعة. شكلها النحتي المميز يجعلها لافتة وجذابة في المنظر الطبيعي.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.