لا تتردد في المشاركة:
الاسم الشعبي: أغونيس
المنشأ: أستراليا
طبيعة الشجرة: دائم الخضرة، صغير
شكل النمو (التاج): متدلٍ
الإزهار: أبيض
موسم الإزهار: الربيع
الثمار: كبسولات صلبة صغيرة
الارتفاع عند النضوج: 6 – 8 م
قطر الجذع عند النضوج: 6 م
سرعة النمو: سريعة
الري: اقتصادي، يحتاج لري داعم في سنوات الجفاف
التربة: جميع أنواع التربة
الملاءمة الجغرافية: كل أنحاء البلاد، لا يشمل مناطق الجبال
التحمّل المناخي: يتحمّل الصقيع وموجات الحر
الاستخدامات: تزييني، ظل، فِناء، شارع

תמונות: דקלה לבני יערי
يُعتبر هذا الصنف الأكثر شيوعًا بين أنواع الأغونيس، وهو واسع الانتشار في جنوب أستراليا، خاصةً في الحدائق وعلى جوانب الطرق. إنه شجرة صغيرة دائمة الخضرة. جذع الشجرة بني ومتشقق وقصير نسبيًا مقارنة بالحجم العام للشجرة. أوراقه رمحية، خضراء، لامعة، طويلة، والجانب السفلي منها لونه نحاسي. أوراق الشجرة عطرية، حتى أن البعض يطلق عليها اسم “شجرة النعناع”. تاج الشجرة كثيف بشكل واضح. إزهارها أبيض مائل للون الحليبي، ويظهر في عناقيد من أزهار صغيرة بين تفرعات الأغصان خلال فصل الربيع. ثمارها عبارة عن كبسولات صلبة. مثل الأوكالبتوس، فإن أغونيس مرِن يمنع نمو النباتات القريبة منه بدرجة كبيرة، ويجب أخذ هذا بعين الاعتبار عند زراعته. بعد أن يترسخ، لا يحتاج للكثير من الري، ويفضّل تربة جيدة التصريف. يُشار إلى أن الإفراط في الري قد يؤدي في نهاية المطاف إلى انهيار الشجرة، ويجب تجنّب ذلك. يتحمّل التربة الرملية والمالحة، ويمكن زراعته في الخط الثاني أو الثالث من البحر، على طول الساحل. يتجاوب جيدًا مع التقليم والتشكيل، ومن الممكن رفع القمة قليلاً لتعزيز تحمّله في الشوارع وتحت خطوط الكهرباء. وبفضل شكله النحتي الذي يشبه الصفصاف وقدرته على تحمّل ظروف متعددة، يُعتبر خيارًا بديلاً جذابًا للصفصاف.
עץ יחיד:
מסנן ומטהר כ-1000 מ”ק אוויר מזיהום
מייצר 700 ק”ג חמצן
קולט מעל 20 טון של פחמן דו חמצני
מסוגל לספוג כ-20 ק”ג אבק בכל שנה
ולבלוע תרחיפים המכילים מתכות רעילות, כמו כספית, עופרת וליתיום
חלק מהחמצן באוויר שאנו נושמים מיוצר על ידי העצים
העצים מכינים עצמם לחורף, שבו פעילותם נעצרת. כדי לא להינזק מפגעי הקור מפחיתים העצים את שטח הפנים, ע”י השלת העלים, כצעד הסתגלותי המאפשר להם לשרוד בתנאי החורף המקשים. הקולטנים שבעלים, הרגישים לטמפ’ היורדת, מפסיקים את ייצור הכלורופיל, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים שבעלים נחשפים, והעלים הופכים מירוקים לצהובים, כתומים ואפילו אדומים.
בעת שלכת הסתיו, צבעי השלכת – בעיקר האדום – מאפשרים לעלה להישאר מעט יותר על העץ וכך העץ “שואב” את שארית החומרים המזינים מהעלים ולנצלם עד תום. צבעי שלכת ביערות שלא בעונת הסתיו מאפשרת ליערנים לאתר בעיות.
המלצות ואפשרויות לשילוב שקדים בתפריט היומי:
*תודה לגילי חדש – רפואה טבעית
הפרט המוכר הכי עתיק בעולם הוא עץ מזן Pinus longaeva המוכר בשמותיו העממיים Great Basin bristlecone pine או intermountain bristlecone pine או western bristlecone pine, שנמצא ביער Ancient Bristlecone Pine שב’הרים הלבנים’ בקליפורניה.
גילו מתקרב ל-5,100 שנים!
גם העץ השני בגילו המוכר נמצא באותו יער, והוא גם כן תת זן של אותו עץ. הוא בן יותר מ-4,800 שנה. תת זן זה קיבל מהחוקרים שמדדו את גילו את השם “מתושלח”
הפרט הכי גבוה בעולם הוא כפי הנראה עץ מזן
Sequoia sempervirens
שנמצא בפארק הלאומי רדווד בקליפורניה.
גובהו 115 מטר
גינקו דו אונתי מהווה מעין ‘מאובן חי’. הוא התקיים כבר בתקופות פרהיסטוריות.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חלקי מאובנים שלו מלפני 270 מליוני שנים!
עמידותו הרבה, והיכולת להזריע את עצמו בקלות, סייעו לו להתקיים לאורך הדורות. הוא כל כך עמיד, שפרטים בודדים שלו שרדו אפילו את פצצת האטום בהירושימה בשנת 1945, למרות שהיו במרחק קילומטר אחד או שניים בלבד ממוקד הפיצוץ. לא רק שעצים אלה שרדו, הם אףהחלימו לחלוטין לאחר זמן קצר יחסית.